בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האתגר של מופז

34תגובות

פוליטיקאי ממוצא מזרחי, שהיה שר הביטחון ומפקד בכיר בצה"ל. אחריו, רמטכ"ל בדימוס. הלאה ברשימה, שר משפטים לשעבר, ומי שהיה שר המשטרה. רובם יוצאי הליכוד. וזה רק קצה הקרחון - או שמא כמעט כל הקרחון, הנמס במגע עם השמש.

שאול מופז בתפקיד יצחק מרדכי (אך ללא ההרשעה בפלילים), דן חלוץ כאמנון ליפקין-שחק, מאיר שטרית כדן מרידור, אבי דיכטר כרוני מילוא. קדימה בראשות מופז מצטיירת כמהדורה מחודשת של מפלגת המרכז, בציר 1999. אז זה הסתיים בשישה חברי כנסת. כל כך הרבה ראשי ממשלה מיועדים, כל כך מעט ח"כים.

ליפקין-שחק ושני הח"כים הנוספים של המרכז, דליה רבין ואורי סביר, לא באו מהליכוד, אבל דבק-הנגרים שלהם ושל מרדכי ושות' היה הרצון להיפרע מבנימין נתניהו. הם נישאו על גל המיאוס הציבורי מנתניהו כדי להפילו, אם גם לא בשירות עצמי אלא לטובת המועמד הנוסף, אהוד ברק.

עכשיו מסתכל ברק מלמטה אל אחוז החסימה ונמצא בכיסו של נתניהו, ליד הסיגר הבוער, אך רק לכאורה משימתו של מופז קלה יותר מזו של מרדכי אז, כי קדימה בראשות מופז יכולה להיבלע כסיעה בליכוד בראשות נתניהו, ולא נודע כי באה אל קירבו. כשאריאל שרון הקים את קדימה, לא היה די לו בפורשי הליכוד. כדי להציג לבוחרים מראית-עין של אמצע רחב, קצת מימינו וקצת משמאלו, חיפש ומצא שלושה ממאוכזבי העבודה בראשות עמיר פרץ - שמעון פרס, חיים רמון ודליה איציק. קדימה בראשות מופז מורכבת, כמעט כולה, מיוצאי הליכוד כמותו; וכפי שבאו מהליכוד, יוכלו לחזור אליו בתשובה, בדומה למרידור.

מסגרת נבובה כזו לא תוכל למשוך בוחרים רבים שהתרחקו בשתי מערכות הבחירות הקודמות מהליכוד או מהעבודה. לכל היותר, תקבל מנתניהו תיק בכיר למופז ועוד שניים-שלושה תיקים מתוך 30 (ומדוע לא 40) שריו, ללא השפעה מהותית. הישגו האישי בהתמודדות עם ציפי לבני יהיה לנצחון פירוס.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

אין לכך קשר לפוליטיקה הקמעונאית (ההשקעה בטיפוח יחסים אישיים) והסיטונאית (קבלני קולות, שכמוהם כראשי עדרים). ניצחון אין צורך לתרץ. הוא מדבר בעד עצמו, אם כי לעתים - כמו לאחר ההתמודדות הפנימית של שרון נגד אהוד אולמרט על ראשות הליכוד - הוא גורר גם דיבור הדדי במשטרה ואצל מבקר המדינה. זה מחירו הידוע של ניצחון בכל מחיר.

השאלה המהותית היא תכלית הניצחון; האם הניצחון הוא יעד בפני עצמו, או רק אמצעי להשגת מטרה גדולה הרבה יותר מסיפוקו הפרטי של המנצח. משונה התגובה התקשורתית על ניצחון מופז - שמחה לאידה של לבני, כאילו הצוהלים מרוצים כל כך מתפקודו של נתניהו, שהפסיד ללבני בקלפיות וניצח אותה ברקיחת הבריתות שבין המפלגות.

לפני נתניהו עומד קיץ בעייתי של שבריריות ממשלתית - מגרון, משתמטים (חוק טל), מחאה, משפט (אביגדור ליברמן; המועד החדש להחלטה על כתב אישום, שעליו מדובר בקרבתו של היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הוא חודש מאי). האם גם מופז יהיה אחד המ"מים האלה? הוא קנה לעצמו שם של קוטל נסיכים, אמיתיים או מדומים - מתן וילנאי, עוזי דיין, משה יעלון, ציפי לבני - והרי גם נתניהו נסיך כמותם.

מופז טרם עמד עד כה במבחן עצמאי. פעמיים הוכיח שהוא יודע להתמנות בזכות פטרון יחיד (לרמטכ"ל, בלחצו של מרדכי על נתניהו, ולשר הביטחון, בידי שרון). עכשיו, לראשונה, הצליח גם להיבחר. באולימפיאדה של הפוליטיקה אין מקום להתחנחנות בנוסח "לא הניצחון עיקר, אלא ההשתתפות". אבל האתגר האמיתי מתחיל ברגע הניצחון.

Read this article in English: The victory: significant or pointless?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו