בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נזקיה של תרבות המבחנים

10תגובות

נחמיה שטרסלר מוחה בכל תוקף כנגד ההצעה לצמצם את מספר בחינות הבגרות - אפרופו הקמתה של ועדה במשרד החינוך, הבוחנת את האפשרות הזאת ("שר החינוך הטוב בעולם", "הארץ" 23.3).

אכן, המודל הסטנדרטי שהתפתח בעולם רואה בניהול ריכוזי של מבחנים אמצעי המבטיח למידה אפקטיבית, יותר מאשר הערכת ההישגים שמבצעים המורים. מודל זה התפשט והעמיק מאז שנות ה-80. הביקורת העיקרית עליו היא, שהוא מכוון להצלחה בבחינה יותר מאשר תורם לבנייה של ידע. זהו מודל המוביל למבנה אחיד של תוכניות לימודים, שאינו מותאם לשונות בהרכב התלמידים, והחמור מכל - משניא את בית הספר על התלמידים.

בכנס שהתקיים בינואר, במאלמו שבשוודיה, טען חוקר החינוך פרופ' פסי סלברג מפינלנד, כי האמונה בתועלתם של מבחנים התפשטה בעולם והפכה ל"ווירוס קטלני". פרופ' פטרישיה ברודפוט, חוקרת נודעת מאנגליה, הצביעה על המחיר האינטלקטואלי והכלכלי של השתלטות המבחנים על חיי החינוך.

סיוע לטענותיהם של חוקרי החינוך הופיע ממקום בלתי צפוי - שוק העבודה. שוק העבודה, הצומח על רקע מהפכת המידע, רואה חשיבות רבה בכך שאלה המצטרפים למעגל העבודה יאופיינו ביכולת למידה עצמית, שימוש מתקדם בטכנולוגיית המידע, יכולת ניתוח והכללה, חשיבה ביקורתית, יצירתיות, יוזמה וחדשנות.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

ואכן, כבר עתה מדינות אחדות עסוקות בשינוי תוכניות הלימודים שלהן, ברוח הציפיות של שוק העבודה. התוכניות החדשות מבוססות, בין היתר, על העיקרון שפחות הוא יותר - פחות מקצועות לימוד ויותר העמקה בתוכן הנלמד, בלימוד עצמי, לימוד בצוות, למידה בשיטות של חקר, למידה סביב פרויקטים, והעיקר - למידה הרלוונטית לעולמו של התלמיד. הונג קונג, סינגפור ופינלנד הן בין המדינות הבולטות המחפשות את דרכן בכיוון המתואר.

וישראל? בעקביות הלכנו ואימצנו את המודל הסטנדרטי הריכוזי. תרבות הלמידה התחלפה בתרבות של בחינה. לימוד טכני ושינון טרחני הפכו למהות. מגמה זו חילחלה כתרבות עבודה מהחטיבה העליונה לחטיבת הביניים, מחטיבת הביניים לחינוך היסודי ואפילו לחינוך הקדם יסודי, לגן.

דווקא התסיסה התרבותית והחברתית של ישראל, ובעיקר של בני הנוער שלה, הולמת את דפוס הלמידה החדש. נראה שלמידה שבה יהיה לתלמיד תפקיד אקטיבי, יוצר ובונה ידע - עשויה להתגלות כאטרקטיבית לתלמידים וכבעלת פוטנציאל למנף את ישראל במעלה סולם ההישגים.

הבולטים בחוקרי החינוך בעולם מתנערים מרוח הביקורת של שטרסלר על ההצעה לצמצם את מספר הבחינות. יש לקוות ששר החינוך גדעון סער אכן יצמצם את מספר בחינות הבגרות החיצוניות וישיג את שייחלו לו קודמיו. צמצום מספר המבחנים החיצוניים, מעבר להערכה פנימית של בתי הספר, מתן משקל זהה להערכה פנימית וחיצונית בקבלה למוסדות אקדמיים ושינוי דפוסי ההוראה כך שהתלמיד יהיה במרכז - אלה סוגיות מקצועיות שיישומן קשה משניתן לשער.

22 בתי ספר עשו זאת בסוף שנות ה-90 והישגיהם זכו להערכה בקרב האוניברסיטאות. אם יש תקווה לשינוי עמוק בחינוך, היא נעוצה בהתרת הקשר הגורדי בין תרבות המבחנים אשר השתלטה על חיי החינוך, ובין למידה מעוררת עניין ואתגר.

פרופ' וולנסקי הוא מרצה באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו