בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההשקעה המשתלמת ביותר

תגובות

בשנות ה-50 המאוחרות היתה ישראל ידועה כמעצמה בתחום הפיתוח הבינלאומי, שזכתה לשבחים וגם זכתה במכרזי פיתוח באפריקה ובאמריקה הלטינית, מטעם סוכנויות האו"ם.

כיום התרומה של ישראל למדינות עניות פחותה מזו של טורקיה, דרום קוריאה ופולין. וכשנותנים פחות מקבלים פחות: פחות הכרה, פחות הזדמנויות לשפר את תדמיתנו, ופחות רווחים מפרויקטים בינלאומיים.

הסיוע הבינלאומי הוא תעשייה בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. אם ישראל היתה משמרת את מעמדה כגורם מרכזי בה, המשק הישראלי היה נהנה מחלק מהסכומים שמושקעים בחוזים לייעוץ וניהול פרויקטים. זה לא קורה מפני שכמעט ואין מומחים ישראלים שעובדים במערכת הבינלאומית, וכמעט שאין חברות המתמודדות על מכרזים בפרויקטים לפיתוח במדינות עניות.

כישלונה של ישראל לא נובע מכך שאין לנו מה להציע, להיפך. הבעיות שישראל מתמודדת עמן - חקלאות באזורים צחיחים, מחסור במים, הצורך בתחליפי נפט - הן בעיות שמתמודדים עמן גם במדינות אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית. כתוצאה מכך, תחומי ההתמחות של המשק הישראלי - חקלאות, מים, תקשורת, אנרגיה מתחדשת, טכנולוגיות רפואיות וחינוך - רלוונטיים מאוד למדינות מתפתחות.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

ישראל ידועה כיום כאומת הסטארט-אפ של ההיי-טק, אבל היא יכולה וצריכה להפוך לאומת הסטארט-אפ של הפיתוח הבינלאומי. אם נעשה כך, נשפר את מעמדה של ישראל בדעת הקהל העולמית, נקדם אג'נדה חיובית לשיתוף פעולה עם האו"ם וארגונים בינלאומיים נוספים ואף נגדיל את הנתח של ישראל בשווקים מתפתחים.

כיום יש הזדמנות פז להחזיר את ישראל למעמדה ההיסטורי, מפני שבשום תקופה לא היה בעולם המתפתח צימאון כה גדול לפתרונות טכנולוגיים ויכולת לשלם בעבורם. טלפונים ניידים שינו את החיים של מאות מיליוני אפריקאים, שלא היתה להם גישה לאמצעי תקשורת. יותר טלפונים ניידים נמכרים בכל יום באפריקה מאשר בצפון אמריקה. סכומי עתק מוזרמים גם להתמודדות עם משבר המזון העולמי ולפיתוח טכנולוגיות לטיהור מים ואספקת אנרגיה לכפרים שאין להם כיום תאורה ולא מי שתייה נקיים.

ואולם, לאחר שנים רבות של התעלמות מתעשיית הפיתוח הבינלאומי, הצטמצם מספר החברות והמומחים הישראלים שיש להם הניסיון הנדרש לצורך זכייה במכרזים בינלאומיים. דרושה השקעה ממשלתית, כדי לעזור לחברות לפתח מוצרים מתאימים לצרכים של אותן מדינות וכדי וללמוד איך לחדור לשווקים המתפתחים.

ישראל נמצאת כיום תחת לחץ להגדיל את תרומתה לסיוע הבינלאומי למינימום המקובל במדינות המפותחות, ה-OECD. אם נגדיל את הסיוע שלנו בצורה אסטרטגית, ניתן יהיה להשתמש בכסף זה כדי לסייע ליזמים ישראלים לפתח ולהפיץ פתרונות לבעיות הקשות של עניי העולם, כגון רעב, מחלות ותמותת תינוקות.

לפני 20 שנה הפכה ישראל ממדינה ברמת הכנסה בינונית, ללא יצוא טכנולוגי משמעותי, לאומת הסטארט-אפ בתחום ההיי-טק. כיום ניצבת ישראל בפני הזדמנות דומה בתחום הטכנולוגיות לפיתוח. לישראל יש יכולת להתפרסם ולהרוויח, לא רק בשל המצאת הדיסק-און-קי, אלא גם בשל מציאת חיסון למלריה או פיתוח של טכנולוגיות חקלאיות המתאימות לחוות באזורים צחיחים.

קביעת יעד לאומי של הקמת תעשיית פיתוח בינלאומי, והשקעת משאבים ממשלתיים בהשגת מטרה זו, עשויות להחזיר את ישראל ואת החברות הישראליות למדינות המתפתחות ולהחזיר אותנו למצב שבו נהיה גורם מוביל בהתמודדות עם אתגרי העולם.

ד"ר בלמן ענבל היא עמיתת פירס בכירה לפיתוח בינלאומי בבית הספר לממשל ומדיניות באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו