לקח מסוריה

ירון אזרחי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ירון אזרחי

ישראלים תמימים סבורים שלעומת טבח האזרחים בסוריה השכנה, השלטון הדמוקרטי בישראל מבטיח את קיומם. הטבח צריך להזכיר שלא רק במשטרים המבוססים על פחד ואלימות, אלא גם במשטרים דמוקרטיים, השלטון יכול להפוך לאויב המסוכן ביותר לציבור. אם במשטרים כמו בסוריה, בלוב ובקמבודיה השלטון מנסה לשרוד באמצעות טבח באזרחיו, בדמוקרטיה שבה לא טובחים אזרחים, לא הרבה פחות מחרידה הנכונות להפקירם ללא הגנה מפני אלפי טילים.

זה לא אומר שמדינת ישראל אינה מאוימת, אבל שלטון במדינה מאוימת עושה כל מאמץ לגייס ולא לנכר ולהרחיק בעלות ברית כארצות הברית, טורקיה, ירדן ומצרים. נוכח העובדה שאפילו ארה"ב הגדולה אינה מעזה להיכנס לעימות גורלי בלי לגייס קודם את בעלות בריתה, השלטון במדינה קטנה כמו ישראל לא צריך להתייהר בפעולה עצמאית שסיכויי הצלחתה מוגבלים ונזקה עצום.

שלטון כזה, אם הוא בטוח בצדקת הערכותיו, אינו מתנכל בכל דרך אפשרית לאמצעי התקשורת המבקרים אותו ואינו רודף ארגונים וולונטריים. ראש ממשלה החושב ומדבר בקול רועם על מניעת אושוויץ שנייה, צריך להיות מנהיג רציני מספיק כדי לפעול בשקט לבניית אמצעי הגנה מסיביים לאזרחים, לאזרחיות ולילדים שיהיו בחזית המלחמה האיומה ביותר.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

ראש ממשלה החושב במונחים של מניעת שואה, צריך להפגין בפני הציבור המודאג יכולת לנהל צוות יועצים מיומן ואחראי, ולא לשכה רקובה ומתפרקת שהיועצים המשרתים בה כדי לספק לקברניט נתונים וחלופות לצורך קבלת הכרעות קשות, בורחים מפניו או "בוגדים" בו. שהרי ברור שלאלה הממלאים משרות אמון אין אמון בראש הממשלה שמינה אותם. הוא דורש מהכפופים לו נאמנות אבסולוטית ומשיב בחשדנות גורפת.

ואם יועציו הקרובים של ראש הממשלה מאבדים באופן סדרתי את אמונם בו, מדוע שאנו נאמין בו? האם בלשכה חשדנית וקונספירטיבית אפשר לשקול ברצינות אם מאות טילים על תל אביב וחיפה הם סיכון מחושב סביר ביחס לחלופה של מאזן אימה מן הסוג שהתקיים בזמן המלחמה הקרה בין מזרח ומערב והביא בסופו לפירוק החימוש הגרעיני?

האם ההנהגה הישראלית, הנוטלת את הסיכון שהתעקשות על מאחז כמו מגרון תצית הסתערות של מאות אלפי פלסטינים מיואשים על ירושלים וההתנחלויות, רשאית להטיף לאיראנים על מדיניות חוץ וביטחון רציונלית? האם אפשר לסמוך על שר הביטחון, שחזה לפני כמה חודשים שאסד ייפול בתוך שלושה שבועות, שיידע להעריך את מספר ההרוגים בהתקפת טילים על תל אביב? ולבסוף, האם פעולה המוצדקת בשם זכויותינו ראויה גם אם תוצאתה האפשרית היא חיסול של אלפים מאותם בעלי זכויות?

אלפי הנופלים על מזבח האידיאולוגיה של ימין קיצוני ומנהיג הרואה את עצמו כמשיח חילוני, לא יוכלו להצביע נגדו ואת דו"ח ועדת וינוגרד השנייה לא יוכלו לקרוא. למרבית הצער, ישראל באמת נמצאת תחת איום רציני. אך מי שעומד ליד הכפתור האדום נראה, מגעגע וצועד כברווז מחושמל.

הכותב הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ