בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי ניצח בפריימריז בקדימה?

56תגובות

ברור ששאול מופז ניצח וציפי לבני הובסה, אך הפריימריס בקדימה היו לא רק בחירות במנהיג מפלגה. בבחירות האלה הובס גם "פתרון שתי המדינות", שנמצא במרכז סדר היום הציבורי בישראל זה כמה שנים. זוהי גם תבוסתו של הניסיון להציע עוד ועוד ויתורים לפלסטינים, שהדוברת הראשית שלו היתה ציפי לבני. הוויתורים שאהוד אולמרט הציע למחמוד עבאס (אבו מאזן) וציפי לבני הציעה לאחמד קריע (אבו עלא), נותרו מאחור.

אמנם, רוב הישראלים אינם מתנגדים לפתרון שתי המדינות. פעמים רבות הם הראו נכונות להסכים לו - בין אם בשמחה או באי-רצון - אם הוא יביא שלום. הבעיה היא שהם התאכזבו פעמים רבות, וכעת הם תוהים אם יש בכלל מישהו שאתו אפשר לעשות שלום. הסכמי אוסלו זכו לתמיכת רוב אזרחי ישראל, אך הם נחשבים כעת לכישלון, ופרס הנובל לשלום שבו זכה יאסר ערפאת הפך נושא ללגלוג.

רוב הישראלים גם תמכו ביציאתו החד-צדדית של אהוד ברק מאזור הביטחון בדרום לבנון, אך מאז שהחיזבאללה, בעקבות הנסיגה, החל למלא תפקיד מרכזי בשלטון בלבנון, הציב בה עשרות אלפי טילים וגרם למלחמת לבנון השנייה, רבים החלו לפקפק. ברק הציע לערפאת את הר הבית והרבה יותר וסבר שאם יגיע להסכם, ייהנה מתמיכת הציבור הישראלי. ואולם מאמציו נדחו, הוא הובס בבחירות והתגובה הפלסטינית היתה גל טרור חסר תקדים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

גם ההתנתקות של אריאל שרון מגוש קטיף ועקירתם של אזרחים ישראלים מבתיהם זכו לתמיכה נרחבת בזמנו. אך מאחר שבעקבותיהן באו השתלטות החמאס על הרצועה ומטחי הטילים על הדרום, הן נחשבות כעת על ידי רבים לטעות קשה. "האביב הערבי", שמעלה את האיסלאמיסטים הפונדמנטליסטים לשלטון, רק מחזק את ספקנותם של ישראלים רבים לגבי היתרונות כביכול שיש בהצעת ויתורים טריטוריאליים לשכנינו. כנראה שאי אפשר להונות את כולם כל הזמן.

הבחירות שהחזירו את בנימין נתניהו לשלטון לפני שלוש שנים היו סימן ברור לאכזבה הגוברת של ישראלים רבים מ"תהליך השלום". תבוסתה של לבני בבחירות המקדימות בקדימה מהווה אישור נוסף למגמה הזאת, מגמה התורמת ליציבותה המפתיעה של ממשלת נתניהו. הכנסת הנוכחית עשויה כנראה לקבוע שיא ישראלי חדש באורך חייה. המפלגות הטוענות שוויתורים יפלסו את הדרך לשלום נחלשות בהדרגה. השיטה הפוליטית הישראלית, שהתבססה שנים רבות על שתי מפלגות גדולות, הפכה לאחרונה לשיטה המבוססת על מפלגה גדולה אחת וכמה בינוניות וקטנות.

תלונות שנשמעו במשך השנים, על ששיטת הממשל בישראל מובילה לקדנציות קצרות של ממשלות לא יציבות שאינן מסוגלות למשול ביעילות, התחלפו בתלונות שממשלת נתניהו יציבה מדי ונמצאת בשלטון זמן רב מדי.

כפי שניתן היה לצפות, ייתכן שהתיקון כבר בדרך. אחדות ממפלגות האופוזיציה מתחילות להבין, שהתעקשותן האינסופית על כך שישראל תציע ויתורים טריטוריאליים לערבים, ותמיכתן בלחצן של ממשלות זרות פוערות פער גדל והולך בינן לבין דעת רוב הציבור בישראל ושוחקות את כוחן האלקטורלי. כעת הן מתחילות להפנות את אור הזרקורים לנושאים סוציו-אקונומיים ולאו דווקא לתהליך השלום. ייתכן שאנו נמצאים כבר בדרך חזרה להתבססותן של שתי מפלגות גדולות. זו תהיה התפתחות לדמוקרטיה הישראלית.

Read this article in English: Who won, who lost



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו