בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תסמונת הכשל המתמשך

34תגובות

גם ועדת אגרנט, שחקרה את הליקויים בתפקוד מערכת הביטחון במלחמת יום הכיפורים ב-1973, וגם ועדת וינוגרד, שחקרה את ליקויי אותה מערכת במלחמת לבנון השנייה ב-2006, מצאו שהממשק בין הדרג הצבאי לדרג האזרחי במערכת הביטחון בישראל חורק וגורם לתקלות. לכך אפשר להוסיף את הטלפון השבור בין הדרגים השונים בצה"ל.

חלפו 26 שנים עד שבנימין נתניהו הקים, בסוף כהונתו הראשונה כראש הממשלה, במארס 1999, את המועצה לביטחון לאומי. חלפו עוד עשר שנים, והמועצה התגלגלה למטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכך היא פועלת עד היום, כשבראשה עומד האלוף בדימוס יעקב עמידרור.

סדרת אירועים שהיו באחרונה, כפרשת האונייה הטורקית "מרמרה" ופרשת בועז הרפז, מלמדים, שהממשק עדיין חורק. הטעם לכך הוא, שחברי ועדות אגרנט ווינוגרד קבעו דיאגנוזה, אך לא עשו אנליזה, ובוודאי לא פרוגנוזה, ולא הציעו דרכי טיפול.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

אחרי מלחמת לבנון השנייה העריך נתניהו, אז ראש האופוזיציה, שהוא עתיד להחליף את אהוד אולמרט בראשות הממשלה עוד לפני תום הקדנציה. הואיל והיה ברור לנתניהו כי מערכת הביטחון כשלה, הוא זימן לשתי שיחות את ראשי "הפורום לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים", ואחר כך שלח את ראש המטה שלו, נפתלי בנט, לפגישה שארכה כמה שעות עם ראש הפורום אז, אנוכי. בשתי הפגישות עם נתניהו הוצגו לפניו ממצאי המחקר של הפורום על הסיבות לליקויים כרוניים במערכת הביטחון והדרכים שיש לנקוט כדי לתקנם. אלה עיקרי הדברים:

צבא הוא מטבעו ארגון אנטי-אינטלקטואלי, המתרכז בביצוע ודוחק חשיבה לשוליים. בישראל לא התפתחה תרבות ביטחון שתאזן את האופי האמפיריסטי של הצבא: בשום מסגרת אין לומדים ברמה גבוהה מהניסיון הצבאי, התובנות והלקחיהם של עמים אחרים, בעבר ובהווה. ממילא אין מתקיים בישראל שיח ביטחוני המבוסס על מידע אמין ועל תיאוריות ביטחוניות פוריות. התוצאה היא, שיש בישראל הרבה פעילות ביטחונית ויש לישראלים הרבה ניסיון ביטחוני, אך הם לא "חושבים ביטחון".

אין להם תפישה אינטגרטיבית של בעיות הביטחון, ואין הם מבינים את הדינמיקה הביטחונית, המתפתחת במהירות ובמורכבות הולכת וגדלה. לפיכך, מינוי של אנשי צבא בכירים לתפקידים במטה לביטחון לאומי לא יתקן את הפגמים, גם משום שהם עצמם אינם "חושבים ביטחון" ברמה גבוהה וגם משום שלראשי המדינה וצה"ל אין כלים להבין את הצעותיהם, גם אם הן היו ראויות.

כדי להתגבר על המלכוד הזה הציעו חברי הפורום לנתניהו להקים "מכון ויצמן לביטחון לאומי", שיהיה מורכב מכמה עשרות האנשים המבריקים ביותר בישראל, מכל הדיסציפלינות, מקצתם אנשי ביטחון לשעבר. המכון יהיה בלתי תלוי, במעמד של רשות, בדומה לרשות השופטת או למבקר המדינה, וכפוף לחוק רשות הביטחון בלבד, שיחוקק לפרטיו בכנסת.

לחברי המכון תהיה נגישות לכל המידע הביטחוני ולכל הפעילות הביטחונית, בלא שום צנזורה. תפקידיהם יהיו: לאתר ליקויים ולהציע לקחים, לפתח תורות בכל תחומי הביטחון, להכשיר ברמה של תואר שני את בעלי התפקידים הבכירים, לא רק בכל זרועות הביטחון, אלא בכל המגזר הממלכתי. כך יתחילו הישראלים "לחשוב ביטחון" לא רק בתחום הצבאי, אלא גם בתחום המדיני, הפוליטי, החברתי, הכלכלי והחינוכי.

אחרי דו-שיח ממושך הודה נתניהו בהיגיון שבהצעה, אך טען ששום ראש ממשלה בישראל לא יוכל ליישמה מפני שלראשי ממשלה אצלנו אין יכולת לכפות שינוי כה גדול על מערכת הביטחון, ובמיוחד לא על צה"ל. מכאן, שאנחנו צבא שיש לו מדינה, וההתנהלות שלנו היא לפי האינטרסים של ראשי צה"ל, ולא של תושבי מדינת ישראל.

למרות זאת שלח נתניהו, כאמור, את ראש מטהו אל ראש הפורום כדי לדון על פרטי התוכנית. חלפו מאז כארבע שנים, נתניהו היה לראש הממשלה, אך כמו כל ראשי הממשלה לפניו הוא נכנע לשמרנות האינטרסנטית של מערכת הביטחון, המשרתת בעיקר את רצון השרידות של העומדים בראשה - בעבר, בהווה ובעתיד - ואת המחיר הכבד משלמים כלל הישראלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו