בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרתעה מצוינת

3תגובות

במאמר "תשכחו מההרתעה" ("הארץ", 28.3) טוען גבי שפר, כי מאז 1973 לא היתה הרתעה ישראלית לא כלפי מדינות ערב, לא כלפי החמאס והחיזבאללה ולא כלפי הפלסטינים בשטחים. אבל בחינה היסטורית של התקופה שקדמה למלחמת 1973 ואחריה מעידה, כי ההרתעה הישראלית מפני מלחמה כללית היתה חזקה דווקא ואפקטיבית.

הצלחת או כישלון ההרתעה מותנים קודם כל ביחסי הכוחות הצבאיים, ושנית באינטרסים המדיניים הנתונים בקונפליקט. לישראל היתה בעבר ויש עוד יותר היום עדיפות על כל יריביה. כשלי ההרתעה נוצרו כשהיריב חש תסכול מהסטטוס קוו. כך קרה ב-1973. אך גם אז הוגבלו מטרות המלחמה של מצרים בגלל החשש מהעדיפות הישראלית.

מאז 1973 ישראל נהנית מהרתעה חזקה מול מדינות אויבות. סוריה נמנעה מתגובה על הריסת הכור הגרעיני לנוכח ההרתעה הישראלית, וקיימת כיום הרתעה ישראלית חזקה כלפי החמאס והחיזבאללה. ראשית, בגלל העדיפות הצבאית הישראלית המכרעת. שנית, משום שגורמים אלה נהפכו לחצי-מדינתיים, או מדינתיים באופן מלא, ויש להם אינטרס ברור בקיום יציבות בגבול עם ישראל. מאז נסיגת ישראל מדרום לבנון ב-2000 ועד 2006 היה הגבול שקט, למעט אירועים ספורים. לאחר מלחמת לבנון השנייה חזר הגבול להיות שקט לחלוטין. גם כלפי החמאס יש לישראל הרתעה יציבה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

עם זאת, קיים מאזן הרתעה הדדי בין ישראל לחיזבאללה ובין ישראל לחמאס. מאחר שלישראל עדיפות מוחלטת ברמה הצבאית - הרי המאזן הוא א-סימטרי. כך שאם פורצת מערכה כללית, ישראל יכולה להשתלט באופן מהיר על השטחים הנתונים למרות ארגונים אלה.

עם זאת, ישראל מוגבלת בפעילותה לא על ידי היכולת הצבאית של ארגונים אלה, אלא על ידי מגבלה עצמית - חוסר רצון, מוצדק, להסתבך שוב בשליטה על חלקים מלבנון ורצועת עזה. ישראל גם מוגבלת על ידי הסביבה הבינלאומית וחוסר התוחלת שבהסבת אבידות לאזרחים הן בלבנון והן בעזה.

נובע מכך, שברמת אלימות בינונית, כפי שקורה מפעם לפעם עם החמאס בעזה, נמנעת ישראל מהסלמה העלולה להביא להסתבכות רחבה יותר. כתוצאה נוצרים כללי משחק בלתי פורמליים, ששני הצדדים פועלים על פיהם, וקיימת הרתעה הדדית.

האם בעקבות התקפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראניים תבוא תגובה של החמאס או החיזבאללה? הדבר נתון בספק. החמאס ממילא אינו "שליח" של איראן, וגם החיזבאללה הוא בראש ובראשונה גורם לבנוני, ולכן ייזהר בתגובות העלולות להביא לפגיעה קשה בלבנון ובציבור התומכים בו שם.

כל זה אינו אומר, שתקיפת מתקני הגרעין האיראניים היא צעד נכון, ודאי שלא בטווח הזמן הקרוב, בגלל שלוש סיבות מכריעות. האחת, האפשרות שהדבר יוביל לסכסוך חמור בממדים היסטוריים עם העם האיראני (בנבדל מהמשטר האיראני). השנייה, פגיעה במערכת היחסים עם ארצות הברית. והשלישית - האפשרות של התפתחות בלתי נצפית, העלולה לגרור גלי אלימות נרחבים יותר באזור.

פרופ עברון מלמד באוניברסיטת תל אביב והמכון למחקרי ביטחון לאומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו