לא עברנו את פרעה

יוסי שריד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יוסי שריד

מפסח תשכ"ח לפסח תשע"ב, מהסדר ההוא לסדר הזה, וכאילו לא חלפו 43 שנה מאז. אין חדש תחת השמש המשוגעת של חברון, תחת הירח החולה. אם הכיבוש הוא טירוף, אזי חברון היא תמציתו המזוקקת.

מיקח טעות עשה עפרון החתי כשהסכים למכור לאברהם את המערה לאחוזת קבר: איך היה יכול לדעת שככה ייראו צאצאיו של הקונה המנומס, שככה יתנהגו. הערב, שוב ישפכו שם חמתם על הגויים, והמצהלות יהדהדו ברחובות הרפאים, בין בתים ריקים מאדם ומלאים בגעגועיהם.

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

גם יגאל אלון לא שיער. הוא רצה להיזכר כמי שנחלץ ראשון לתמוך בלוינגרים ובהעצנים. היה עליו להזדרז, בטרם יחטוף משה דיין את גביע ההתנחלויות, ויניח אותו בארונו בצד גביע המלחמה. כך עלתה הציונות על דרך שכל באיה לא ישובון: מהסדר הראשון בחברון בחסות אלון, בואכה סבסטיה באדיבות שמעון - ועד למגרון.

אחח, יגאל, יגאל, מפקד נערץ על פקודיו. עכשיו הוא מתבונן ביציר כפיו להתחלחל, חופר עוד אמה באדמה. גם בגוש אמונים פחת הדור, ואת מקומם של המייסדים האידיאולוגים תופסים חוליגנים, וקשה להחליט מי מסוכן יותר.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

אנשים התחלפו, אך השיטות לא השתנו. כאז כן עתה, רוכשים את הנכס כדין ובעיקר כדת, כאילו מדובר בשוק חופשי של קונים ומוכרים מרצון, כאילו קמו אברהם ועפרון מעפרם. מה נואל ומופרך כל העיסוק הזה במסמכי בעלות והעברה, שעוברים במחשכים מיד ליד, מסרסור לדבר עבירה לאיש קש, מנוכל לזייפן, יהודי או פלסטיני.

בית המכפלה פונה בינתיים, גם מסעדת המתנחלים נעזבה אז לשעה. הפולשים עוד ישובו, הבית לבעליו לא ישוב. אין זה אלא פינוי קודם לצורך איכלוס אחר כך. עוד מעט יתברר שהכל חוקי, כי אין נבלה שאין לה חוק ואין לה שופט שיכשיר אותה. מיד אחרי החג, יחגגו לימור לבנת וגדעון סער את ניצחון צדקתם בפסטיבל האביב: היא תזמין לחנוכת הבית את מיטב תיאטראות ישראל שיתרצו לה, והוא יתגבר את ביקורי התלמידים בסדום זו, כדי ללמוד על סדרי חוק ומשפט. ושר הביטחון ידאג לאבטחה ויטיל עוצר על העיר. כולם-כולם קשורים בעבותות לעיר האבות, שבלעדיה אין להם חיים בפוליטיקה הפייגלינית.

הקרואים כבר מסובים, השולחן ערוך, ועורך הסדר פותח לאחר כוס ראשונה: "ברוך אתה, אדוני, אלוהינו מלך העולם, אשר בחר בנו מכל עם... ותיתן לנו את חג המצות הזה, זמן חרותנו, מקרא קודש זכר יציאת מצרים". והמהדרין יקדימו לקרוא גם בספר שמות, כדי להכיר את סיפור החירות והגאולה במלואו.

מהפרוטוקולים של המשא ומתן בין פרעה למשה ואהרן לא ניתן להבין: מדוע מתעקש מלך מצרים להחזיק את העברים תחת שלטונו; למה לא יאפשר להם לצאת לחופשי. הרי הוא מפחד פן ירבו בתוך ארצו, ובכל זאת מעכב בעדם מלהשתחרר.

כי בפרעה נכנסת רוח עוועים, שמשבשת עליו את דעתו. הדמוגרפיה כבר לא מפחידה אותו, ובלבד שיוכל לנגוש באחרים. אמנם קצו המצרים מפני בני ישראל, אך קשה לוותר על ההתנשאות של האתה בחרתנו: מה תעשה מצרים בלי עבדיה לענותם בסבלותיהם; ומה תעשה ישראל בלי פלסטינאיה, על מי תתנשא ובמי תרדה.

לא, לא עברנו את פרעה: את לבו הקשה השתילה ההיסטוריה בחזה המנופח שלנו. קללת פרעה על ראשנו. ואם לא עברנו אותו, גם "את זה" לא נעבור.

Read this article in English:We have not survived Pharaoh

תגובות