בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בכור פרעה

9תגובות

בעוד זמן קצר שוב יישבו רבבות ישראלים ליד שולחן הסדר ויגידו "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח", ופעם נוספת נוכל לאשר שאכן יש טעם לסיפור. כדאי במיוחד לקרוא בעיון את הסיפור המקראי הזה ככתבו וכלשונו, כפי שהוא מסופר בחומש שמות. כמו כן כדאי לנסות ללמוד מאזכורים נוספים שלו במקרא על המשמעויות השונות שנותן לו הסופר המקראי.

אפשר לקרוא את הסיפור באופנים שונים. יש הרואים בו אגדה יפה, מעין צ'יזבט עתיר התרחשויות, המתאים לסיפור מסביב למדורה. רבים רואים בו שיר הלל לרעיון החופש ולכמיהה האנושית ליציאה מעבדות לחירות. הסיפור היה ועודנו מקור השראה לבני אדם במאבקים לשבירת עול שהושם עליהם על ידי בני אדם אחרים.

דוגמה בולטת היא מאבק השחורים במאה הקודמת להשגת שוויון זכויות מלא בחברה האמריקאית. מטיפים, אמנים ומנהיגים, ובראשם הכומר מרטין לותר קינג, הרבו להשתמש בביטויים, בדימויים ואף בפסוקים מפורשים מתוך סיפור יציאת מצרים המקראי. לא מן הנמנע, שבעידן הנוכחי גם בין יודעי ספר בעם הפלסטיני יש כאלה, שבאופן פרדוקסלי לכאורה מוצאים השראה ועידוד בסיפור היציאה של שבטי ישראל לחירות מיד הנוגשים המצרים.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

אולם סיפור יציאת מצרים אוצר בתוכו מסרים נוספים, בהם אף כאלה שאינם נופלים בחשיבותם ובעומקם ממסר ההלל לחירות ולשוויון. אלה חבויים במקצת מתחת לקליפה העליונה של תמצית סיפור העלילה. דוברי עברית נהנים מיכולת לקלוט את המסרים האלה על ידי קריאה קפדנית של פסוקי הסיפור, תוך כדי ניתוח מושכל של השפה ושל פרטים שונים שהסופר המקראי ראה לנכון לכלול בסיפורו.

במאמר זה לא נוכל כמובן לעמוד על מסרים חשובים אלה. בדרך רמז בלבד אביא כדוגמה את ההכרזה ה(א)תאיסטית הגדולה בדיבר הראשון בעשרת הדיברות. שם אלוהים מציג את עצמו (רק!) כמי שמוציא את בני ישראל ממצרים. ודוק, אף זאת לא כגואל של בני ישראל משעבוד אכזרי (שמות כ', פסוק ב'). פן אחד של הסיפור הזוכה בדרך כלל לתשומת לב פחותה הוא מוסר ההשכל שאפשר לדלות מן האופן שבו הסופר מציג את הצד המצרי של הסיפור. תקצר היריעה מלעשות גם זאת כאן, פרט לעניין אחד שאותו ראוי להטעים.

אחד המרכיבים הצבעוניים בפרשת יציאת מצרים הוא סיפור עשר המכות. פרעה מלך מצרים היה איתן בהתנגדותו הנחרצת לשחרר את עם העבדים הכבוש תחת ידו. מכות כבדות הונחתו על ארץ מצרים וכל תושביה, אך השליט לא זז מעמדתו. אולם, על פי טבען של תשע המכות הראשונות, המלך עצמו כמעט לא נפגע מהן. פרעה, הספון בהיכליו ובארמונותיו, מוקף בחרטומים, עבדים ומשרתים, שמע על נזקי הדם ברחבי הממלכה רק דרך התקשורת. הצפרדעים טואטאו כהרף עין מחדר המיטות שלו. צוותים מיומנים של ספריות ואחיות פלו מיד את כל הכינים משערותיו ומשערות אשתו וילדיו. בעיצומו של חושך מצרים היה ארמונו מואר וחגיגי כתמיד, וכך ביתר מכות מצרים.

מתי חל המהפך הגדול? מתי נזעק המלך? מתי נאמר "ויקם פרעה... ויקרא למשה ולאהרן... ויאמר קומו צאו מתוך עמי"? את זאת מציין הסופר בהטעמה מיוחדת פעמיים, בשני פסוקים רצופים, ל' ול"א, בפרק י"ב: "ויקם פרעה לילה... ויקרא למשה ולאהרן לילה...". מהות אותו הלילה מבוארת בפסוק אחד קודם לכן, פסוק כ"ט: "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב על כסאו...". הבחנה חדה זאת של הסופר המקראי הגדול, שאותה הוא מבטא בדרכו האמנותית, היתה ועודנה אמת אוניוורסלית. בדרך כלל שום דבר אינו מזיז שליט מקונצפציה שיש לו, חוץ מפגיעה אישית בו או ביקיריו. בפרט, הדאגה לשלום נתיניו ולרווחתם היא מרכיב משני, אם בכלל, במערך שיקוליו והכרעותיו.

ממשלת ישראל בונה אוניברסיטה והיכלות פאר על אדמות הכיבוש, וכאילו אין קשר בין הדברים גם מודיעה כבר שנים לאזרחיה, שכולם נמצאים תחת איום מיידי של אלפי טילים. אבל הממשלה אינה מעלה בדעתה, לא בעבר ולא בהווה, לפתוח באופן דחוף במבצע חירום מסיבי, כלל ארצי, למיגון נתיניה, כל זאת בשעה שהיא בונה לעצמה בונקר מפואר, שהוא גם אטומי. ישראלי המספר ביציאת מצרים, הרי זה באמת משובח, בפרט אם הוא אדם נבון ומהרהר במהות הסיפור על כל צדדיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו