בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצדק החברתי של הצעירים נטול זקנים או חולים

מלבד יפי הטיפול בבתי החולים, התבונה והמאמצים, מה שקורה בהם צריך לעורר מהפכה. הצדק החברתי של הצעירים אינו כולל זקנים, חולים או רופאים

108תגובות

ביום חמישי 22.3 הורידו אותי למיון בבית החולים איכילוב, אולי מפני שמלון מונטיפיורי היה מלא. השעה היתה תשע בבוקר. בכניסה מוסעות שיירות ענקיות של מיטות, כיסאות גלגלים, אנשים מוכנסים על ידי צוותי ידיים צעירות, אחיות, אחים, סניטרים, רופאים, רופאות, מלווים. באותה שעה היו שם חמש מאות חולים, מספר שיא, והמהומה היתה רבה, אבל הבנתי שהיא מאורגנת, שיש איזה איש שמנהל את הטירוף. הרי היו שם חולים, פצועים, וכמו בציור סיני מהודק וערירי העובדים יוצאים ובאים, מאיש לאשה, מסדרים, מחפשים חור פנוי, רצים לסייע, מזריקים. מכונת צילום בעלת זרוע מתנייעת מגיחה, צועקים "צילום", מתחבאים ואז יוצאים, ומובילים רופאים מתא לתא.

חם, אולי קר, לא בטוח. אשה בוכה, ורופאה צעירה באה לטפל בה. זוג זקנים אבודים, הוא מוליך את אהבת נעוריו החוששת, עיניה מלאות אימה, והוא מחפש מקום, מביאים אותם. הוא משתדל לעזור לחיילת להלביש אותה, ואיש מת מולי, שקט לרגע. הרמקול לא חדל ליידע, רופאים שעבדו עשרים שעות עוברים מאיש לאיש בעיניים חצי עצומות, מגיעים עם חן כאוב לחולה בוכה. מגיעה אשה אפריקאית מפרכסת, ורצים אליה. ומאיזה מקום כמוס ונחבא מגיח הפרופסור, עושה דיאגרמות בראש, הרמקול ממשיך לכוון, רופאה בודקת אותי, אחר כך רופא, אחר כך אח אתיופי מביא לי את מה שאני נזקק לו.

עלי לחכות שבע שעות עד שיתפנה מקום באחת המחלקות הפנימיות המלאות, איפה שזקנות מנסות להשתין במסדרון, לא כדאי שאהוד ברק יראה. ועוברים שם בחורים עם אביהם פעור הפה במיטה ודוחפים, ואין מעבר. ובחוץ יושבים על גדרות של ערוגות פרחים, על כיסאות שנחטפים להצלת העייפות, כאוס מאורגן למופת, ואני מחכה. מיליארדי חיידקים מתקרבים אלי במבנים קרביים בחרבות שלופות, נשים מנקות כל רגע, מפנים כלי מיטה רטובים, ריח לא נעים, אבל גם בהילטון היה מלא.

אף אחד לא בחר להיות פה, חמש מאות, שיא ישראלי, תל אביב מזדקנת, תודות לרפואה הישראלית אנחנו בין חמש המדינות שתוחלת החיים בהן הכי גבוהה, אבל מי חי תוחלות? הילדים עובדים או נוסעים לאמריקה, הנכדים רוצים צדק חברתי, אבל הצדק החברתי שלהם אינו כולל זקנים, חולים, גוססים, או רופאים, כי אנחנו הישישים שקופים, סטטיסטיקה.

מארס 2012, שתי שניות מהטיל על הבור בקריה, שבו יתחבאו ה-BBים עם בני משפחותיהם כשהמבנה הזה יקרוס על אלפי אנשיו. הם מעולם לא השתתפו במלחמות כאלה, אבל הם הרי עשו גבורות בסתר, ועכשיו הם רוצים מלחמה אחת שתשגע את העולם. רוצים חותמת גדולה בנצח. ה-B האחד, שותף לתאוות משחקי המלחמות הלא נחוצות, יודע לספור רק עד חמש מאות. ה-B השני הוא שר הבריאות. אם יבוא לכאן, הוא יועבר ישירות לחדרי ה-VIP.

גילוי נאות: גם אם שושנים מריחות טוב יותר מכרובית, מרק כרובית טעים יותר ממרק שושנים. כיוון שחיידק אחד ממזר תפס אותי וכמעט גמר אותי, יש לי פרוטקציה בבתי חולים ואני צריך להתאשפז בחדר נפרד. כי החיידק רק נרדם והוא מהווה סיכון למי שמערכת החיסון שלו חלשה. ועל כן אני יודע מה מרגישים ה-VIPיים שאינם גדולים מספיק כדי לנסוע לאמריקה או להישלח לבית חולים פרטי, כמו שר בריאות.

חשבתי להקים סטרט-אפ שיציע למכירה את האישור שלי - שנקרא "מזוהם" - לכל דורש, שאפילו במיון ישכב הכי רחוק מכל יתר החולים, אף כי עדיין ביניהם. הייתי קצת מבודד. אבל עם 150% תפוסה במחלקות הפנימיות וחמש מאות חולים במיון, זה נועד רק למראית עין. החיידקים יודעים אבל לא מדברים עברית או רוסית. חלקם אולי קרובי משפחה של החיידק שלי ויתגעגעו אליו, או אולי הוא כבר מת וירצו לבוא להלוויה שלו, וזה יהיה הסוף שלי, אבל המיון עדיין יהמה. הממשלה לא תירק לעבר החולים והרופאים. לעבר המתמחים. בעיקר לא לעבר האחים והאחיות. תמיד יתראיין מישהו לאיזה עיתון ויאמר שאמו מתה מפני שרופא לא בא אליה מיד, ואו אז עם ישראל יצעק שדופקים אותו. אין מאה אחוז בחיים, והרופאים הם רק בני אדם.

כשהיתה מהפכת הצדק החברתי בשדרות הצטערתי שהיא כמעט לא נגעה ברופאים, בחולים ובזקנים. לא נעים להיות זקן בארץ הזאת. ואם ניתן לדרוס אותו, מה טוב. נהגת ישראלית מצויה, שנסעה במהירות גדולה מרחוב קרליבך לעבר מרמורק פינת ביל"ו וראתה אותי עם מקל הליכה, שהוא הסימן המובהק לצורך בדריסה, כמעט דרסה אותי. הצלחתי להסתובב וליפול אחורנית, ובטרם נשבר ראשי בפגישה לא נעימה עם המדרכה, שישה ישראלים רצו ותפסו לי את הראש. לו היו השישה נוהגים, הם היו מתנהגים באותה דרך כמוה. יש על זה קבלות. אבל גם האשה הזאת, לו עמדה שם, היתה רצה לעזור לי.

שוב במיון. אין שום ראש מפלגה ושום פוליטיקאי בעל מצפון שאכפת לו מה קורה ל-40% מהמצביעים הפוטנציאלים שלו. הם חושבים שהזקנים יושבים ורואים את "האח הגדול", ואינם יודעים שרוב הזקנים שוכבים לישון אחרי "ערב חדש". הם כוח קנייה עצום, אבל לא לנערות בביקיני שמוכרות יוגורטים. מי הפוליטיקאי שמבין איזה כוח פוליטי מהווים הזקנים שמחכים שמישהו יירק לכיוונם. כולם היו פעם מפא"י, ושלי יחימוביץ' אולי אינה מבינה את זה.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

לא רק לצעירים קשה למצוא קורת גג, גם לזקנים. מה שקורה בבתי החולים צריך לעורר מהפכה. אם שר הבריאות לא יבוא לראות את העם שלו בחולשתו, הוא ייזכר כמי שזנח את הזקנים, שלא לכולם יש אבא נשוא פנים. שיראה נשים זקנות נופלות ממיטות. שיראה רופאים ממוטטים מעבודה. שיראה מתמחים עם עיניים נעצמות.

ברל כצנלסון היה אישיות דגולה ולא רצה לשלוט אלא לשנות. דבר ראשון הקים את קופת חולים. אחר כך את "דבר", שיהיה עיתון. ואז את "עם עובד", שיהיו ספרים. ורק אז את חברת העובדים. יחימוביץ' לא יצאה בכעס נגד העוול שנגרם לישישים. היא לא תמכה מספיק במתמחים וברופאים. אולי אין לה ניסיון רב בזיקנה. אני אצביע בעדה, אבל את חוק טל ומשמעותו לכל כך הרבה מאלה שהיא צריכה לגייס היא לא תפשה, ולכן היא לא תביא כנראה את האלפים שהיו רוצים להיות אתה. כוחה הרב ביותר היה יכול להיות צעירי המחאה, הסובלים מחוק טל, וזקני מפא"י, שהם רוב הזקנים שיודעים מי זאת יחימוביץ'.

קשיש שצריך לעבוד למחייתו וחי במדינה המשקיעה הכי פחות בתרבות, בשפה ובהיסטוריה שלה כישראל, מת מבושה. אבל אני צריך לעבוד, והעבודה מצילה אותי. אף כי הימים במיון אינם משאת נפשנו. כאשר אני רואה איך אמבולנסים בתל אביב מסתכנים, כי מפריעים להם לנסוע אלה שיום אחד ישכבו באמבולנס ויקללו את המפריעים, אני נחרד. אבל מלבד יפי הטיפול בבתי החולים, התבונה, המאמצים, החידושים, האחיות והאחים, מלבד כל זה, אנחנו הרי חיים בחלם. המונית מפריעה לאמבולנס שטס גם מפני שלפי החוק הישראלי מי שעובר באור אדום, אפילו כדי לפנות מקום לאמבולנס, ייענש.

אז שבת שלום. לאלפי החולים בבתי החולים שישכבו כאסירים מסוכנים בכלוביהם, ורוב בני משפחותיהם לא יוכלו לבקר אותם, כי אין תחבורה עירונית בשבת, ואפילו יחימוביץ' לא קמה נגד הדתיים הגוזרים שבתות עצובות על חולים שאין לבני משפחותיהם מכוניות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו