איש דו-קיום

עבד אל-סלאם נג'אר, מגשר ומפשר, 1952-2012

אורי דרומי
אורי דרומי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אורי דרומי
אורי דרומי

עבד אל-סלאם נג'אר נולד בכפר עראבה, למד בתיכון חקלאי בכפר ראמה, סיים את הפקולטה לחקלאות ברחובות וכן למד חינוך ופסיכולוגיה, וגישור. ב-1979 הוא היה מראשוני המתיישבים בנווה שלום (ואחת אל-סלאם), הכפר היהודי-ערבי ליד לטרון, שהוקם בידי ברונו הוסר ז"ל. שם הקים יחד עם ד"ר נאוה זוננשיין את "בית הספר לשלום", שבו פותחה גישה ייחודית, שלפיה דווקא הדגשת הקונפליקט והתמודדות עמו תאפשר להשפיע על המציאות (כך על פי ד"ר רבאח חלבי, ראש מכון המחקר בבית הספר, בספרו "דיאלוג בין זהויות").

נג'אר, שרבים מדגישים כי שמו "עבד אל-סלאם" פירושו "עבד השלום", היה מהאישים המרכזיים בניסיון היהודי-ערבי הייחודי הזה בנוף הישראלי. עם אטי אדלונד הוא ייסד את בית הספר היסודי היהודי-ערבי, וכיהן שלוש פעמים כמזכיר היישוב וכמנהל קשרי החוץ שלו - "שר החוץ שלנו", מכנה אותו איאס שבטה, מזכיר נווה שלום. נג'אר גם הקים וניהל את "המרכז הרוחני" ביישוב, לימד ערבית והנחה סדנאות רבות של דו-קיום - כולל בעכו, שבה השתבשו יחסי יהודים-ערבים בעקבות אירועי יום הכיפורים ב-2008.

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

בועז כתאין, מוותיקי נווה שלום, אומר כי נג'אר היה "מקלקל תדמיות: מוסלמי אדוק שכל כך מחויב לשלום ולאחווה". כשנהרג בנו החייל תום כתאין באסון המסוקים, אמר נג'אר, מורו לשעבר, ליד קברו: "אני לא יודע אם יש עוד חייל יהודי שנהרג ואחרי ארונו הלכו כל כך הרבה פלסטינים".

נפתלי רז, מרכז תנועת "מס"ד - המחנה הסוציאל-דמוקרטי", מספר כי נג'אר סייע לו בהקמת "מדרשת אדם" לדמוקרטיה ולשלום ע"ש אמיל גרינצווייג, ובייסוד המגזין "על צד שמאל", שבו היה חבר מערכת. יום לפני מותו העביר את מאמרו האחרון, שבו כתב כי "הערובה הטובה ביותר לביטחון הישראלים היא החירות והחופש של הפלסטינים. בלי זה אין עתיד טוב לאף אחד משני העמים". נג'אר, שמת מדום לב, הניח אחריו את אשתו עאישה והילדים שירין (הילדה הראשונה של נווה שלום), לילא, נור ומוחמד.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ