בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוהד חדש לקרית שמונה

3תגובות

"פשוט ריגשתם אותי, כבשתם את הלבבות של כולם", אמר בנימין נתניהו לשחקני קרית שמונה, עם הגיעם לביקור רשמי במשרדו בעקבות זכייתם בתחילת השבוע באליפות המדינה בכדורגל, "אני שמח בניצחון שלכם משום שהוכחתם שמי שמאמין - יכול". מאוחר יותר נגח כדור לעבר דני עמוס, שוער האלופה, וצימצם בכך את המרחק שבין ראש ממשלה לספורטאי, בין החליפה לטריינינג, לכדי מיומנויות טכניות בסיסיות שנרכשות בשכונה ולא באוניברסיטה.

"אני ואתם", כמו אמר, יוצרים "אנחנו". גם ראש הממשלה לא יכול היה לעמוד בפיתוי לזקק סמליות מהגרעין שבמרכז הישגה של קרית שמונה - צליחת המרחק הגדול שבין נקודת הפתיחה הנמוכה (עבר דל הישגים, תקציב נמוך יחסית) לנקודת הסיום המפתיעה (אליפות היסטורית) - ולהשליכה לשדרות אחרות בחיים הציבוריים.

הצלחות ספורטיוויות היו מאז ומעולם נכס עבור השלטון, דיקטטורי כמו דמוקרטי, וכך השתמש ראש הממשלה גם בזו האחרונה כפלטפורמה להעברת מסר מאלחש. בעבורו, האליפות של קרית שמונה הושגה בזכות ניצחון הרוח על החומר. דאבל פס בין אמונה לתקווה - ויש שער. נתניהו הוא אמנם אוהד שרוף של החומר, אבל גם הוא, ספורטאי אמיתי, יודע לפרגן לאנדרדוג.

המסר שנתניהו מבקש להעביר ברור. בעוד שבמסגרת המציאות הסבוכה של החברה הישראלית בשנת 2012 ה"חומר" הוא מנת חלקן של משפחות בודדות, שמתעשרות ומסתפרות על חשבונו של כל מי שלא התמזל מזלו להיוולד בקומה ה-20 ומעלה - ה"רוח" לא זקוקה לכסף. היא אינה צורכת קוטג' וכדי לנוע ממקום למקום אינה נדרשת לדלק. לתחום אותה בין ארבעה קירות של דירה זה מנוגד לעצם מהותה. והיא, הרוח, הפלא ופלא, מה אתם יודעים, נושבת כאן בכל פינה, בכל יום - במגרשים כמו ביזמות העסקית - כל שצריך לעשות הוא למתוח את המפרשים ולהצביע לעבר האופק. מי יודע, אולי עוד יעופו כמה שטרות לכיוונכם. זוהי, רבותי, בכלל ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ולא המגבלות הבלתי אפשריות. צריך רק להאמין.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

כמו שמן במפגש עם מים, גם האמונה - טבעה לצוף. להצליח לא כולם יכולים, אבל אם כולם יתעסקו בלהאמין הם אולי לא ישימו לב לשורה התחתונה המדכאת. ראש הממשלה רוצה שכולכם תאמינו: תאמינו בו, כמנהיג, תאמינו בכם, כמונהגים, תאמינו בשקט בזמן שמישהו כמוהו כבר ידאג לכל. אמונה היא תפילה. תתפללו שיום יבוא ויהיה טוב יותר לחיות כאן. אמונה אינה גוררת יציאה המונית לרחוב, אינה דורשת הוכחות וחוקים, היא בלתי ניתנת להפרכה, כשם שהיא אינה מבקשת פתרונות ישימים. אמונה היא לשבת ולחכות שקרית שמונה תזכה באליפות, ואתם בלוטו.

הזמן יחלוף, עונת הכדורגל הנוכחית תבוא לסיומה, ובקיץ תתחיל אחת חדשה. קרית שמונה תתקשה לשוב ולשחזר את הישגה הנוכחי. היא אולי מאמינה בעצמה, אבל מאחורי גבה מחכות שלוש קבוצות גדולות ועשירות שנותרו מאחור. סטיית התקן הזאת כשמה כן היא - סטייה. בשנה הבאה יהיו אלו שחקניה של מכבי תל אביב או מכבי חיפה שיתארחו במשרד של ראש הממשלה עם צלחת אליפות. להם ודאי יאמר נתניהו משהו כמו "הוכחתם שמי שיש לו כסף - יכול". זה כבר נשמע הרבה יותר נכון.

Read this article in English: Kiryat Shmona, champions of the spirit



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו