בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אני על זה, ביבי

39תגובות

לא נעים לי מנתניהו. דווקא במשמרת שלו הוא נתקע עם הדילמה הנוראית הזאת. דילמה בסדר גודל תנ"כי ממש. מה שלא יעשה, יהיה הימור חסר רשת ביטחון. איך שלא יהפוך את זה - ההסתברות להצליח עומדת מול חלופה לא פחות סבירה בדרגת סיכון אפוקליפטית. יבחר לתקוף - המדינה תיכנס למרחבים מוגנים, בלי לדעת מה יחכה לנו בחוץ כשנצא, אם נצא. יחליט לא לתקוף - להיטלר יהיה ברווז גרעיני, לצורכי שלום כמובן, מוכן לשיגור אל רחוב קפלן פינת דרך בגין.

ואם אין די בכך, הרי בתזמון שפל של ההיסטוריה נתניהו גם מצא מולו בבית הלבן נשיא שאינו שוקל להציע לו אפילו חברות בפייסבוק. נשיא שמעדיף את האינטרס האמריקאי הצר על יצר הקיום של ניצולי מצדה. בקיצור, מצב לא נעים. אפשר לדמיין את הלילות הירושלמיים הקרים והקודרים, עת ראש הממשלה פוסע מודאג וחסר מנוחה מול חלון החדר. שוקל בדבר והופך, ושוב שוקל ושוב הופך, והספקות דוגרים בתוכו. "די ביבי, תחזור למיטה", ממלמלת שרה מתוך שמיכת הפוך, "מחר יום חדש...". אבל נתניהו אפוף בבדידות המנהיג האיומה, ממשיך לפסוע אנה ואנה בנעלי הבית. פוסע ותוהה, כמה ימים חדשים כאלה עוד נותרו בכלל, לו ולנו.

לא נעים לי להשאיר את נתניהו לבד עם ההחלטה. פשוט לא נעים לי. לא שאני לא סומך עליו, אבל לא הוגן לראות אותו סוחב את כובד הדילמה הזאת על גבו בלי טיפת עזרה ציבורית.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

ולמה באמת לא נוכל לסייע לו? הרי בסופו של דבר, כל מה שראש ממשלה צריך לדעת כדי לקבל את ההחלטה - גם אנחנו יודעים. הכל! היכן ממוקמים הכורים והצנטריפוגות? גוגל מפות נגיש לכולם. כמה מטוסים צריך? מאה לפחות. איזה פצצות? את האקסטרה אקסטרה לארג'. מה על מטוסי תדלוק? כל הארבעה שיש, פלוס ההרקולס. באיזו דרך לטוס? כל מסלול יהיה בסדר, רק לא מעל הטורקים. הכל ידוע, פורסם, דווח, הודלף, שודר, נותח, נכתב, צוטט והוגש לנו כדי שנשקול ונחליט מה יהיה בגורלנו. איטס אאוט דר, בייבי. הכל! אין ולו פרט מוכמן אחד בנוגע לתקיפה הזאת שנתניהו נחשף אליו ואנחנו לא.

נכון, קל זה לא יהיה, אבל עם אשר חושל באלפיים שנות ריאליטי לבחור את מי להדיח הוא עם הבנוי לקבל הכרעות אפיות. אני קורא לכולנו - פרשנים, מומחים, אלופים במיל' ואזרחים מן השורה - להכריע לכאן או לכאן בשאלת התקיפה באיראן. לקבל החלטה אמיצה - בראיון, במאמר, בסטטוס ובלהג - ולעדכן בדבר את ראש הממשלה. להנחות אותו, להדריך אותו. להגיד לו כיצד לנהוג.

אני כשלעצמי הייתי רוצה לישון על זה עוד לילה או שניים, לפני שאוריד הנחיות לבור של חיל האוויר, אבל בראש ובראשונה חשוב לי שאתה, בנימין נתניהו, תזכור כבר עכשיו שאתה לא לבד עם הצרה הזאת. חשוב לי שתדע, שאם חלילה וחס תתרחש כאן איזו אולטרה קטסטרופה גלובלית בסדר גודל של גוג ומגוג, לא רק אתה לבדך תישא באחריות לכך, אלא גם אני, על כל המשתמע. אני על זה, ביבי. אני אבחן את העניין, אשקול ואודיע לך. ובינתיים תחזור לישון. מחר יום חדש.

הכותב הוא סמנכ"ל קריאייטיב בחברת פרסום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו