בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לכופף את ידי העליון

110תגובות

תזכיר חוק יסוד: החקיקה, שניסח שר המשפטים יעקב נאמן ספג אתמול ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם וחברי כנסת מהאופוזיציה, בשל המרכיב הקובע כי הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ - ברוב של 65 ח"כים. המלים בג"ץ, ביטול חוקים, וזכויות אדם מציתות בעולם הדימויים שיצרו פוליטיקאים ימנים בישראל את התחושה ששוב כמה שמאלנים מנותקים ועוכרי ישראל מגינים על הערבים נגד האינטרסים של המדינה המתגוננת.

החוק האחרון שביטל בג"ץ הוא סעיף לחוק הבטחת הכנסה, הקובע כי מי שיש ברשותה/ו מכונית או אפילו רק משתמש/ת במכונית, לא ת/יהיה זכאי/ת להבטחת או להשלמת הכנסה. סיגלית היא בוגרת בצלאל והמדרשה למורים, אשר עבדה כל חייה הבוגרים לפרנסתה כעצמאית, אבל כשילדה את בתה, ללא בן זוגה שעזב את הארץ, הבינה שלא תוכל לקיים את שתיהן מ-2,700 שקלים בחודש והגישה בקשה להשלמת הכנסה. כשהתברר לביטוח הלאומי כי לסיגלית יש סובארו בת 18 שנה שרכשה לה אמה, שללו ממנה את הזכות להשלמת הכנסה, לפי אותו סעיף שבוטל.

לפני 13 שנה ביטל בית המשפט העליון סעיף בחוק השיפוט הצבאי, שאיפשר לעצור כל חייל/ת למשך 96 שעות - ארבעה ימים! - בלי לראות שופט צבאי. שערו בנפשכן/ם שאפשר היה לעצור אתכן/ם - או את ילדכם או נכדיכם - לארבעה ימים סתם כך. היום אי אפשר, כי בג"ץ ביטל חוק לא-חוקתי.

חוק לא-חוקתי הוא חוק הנוגד את החוקה. לישראל אין עדיין חוקה ממש. יש לה חוקי יסוד, ששניים מהם שומרים על זכויות האדם החלקיות של אזרחיה, ובית משפט עליון הרואה חשיבות בשמירה על זכויות אדם. מעיון ברשימת החוקים שבג"ץ פסל מתברר, שמדובר בעשרה חוקים, לא במאות, כפי שמנסים הלוחמים בבית המשפט העליון לגרום לנו לחשוב, ושתשעה מהם עוסקים בזכויות הבסיסיות של אזרחיות ואזרחי ישראל היהודים ברובם; רובם מגינים על האזרח/ית מפני עריצות השלטון.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות

זוהי דמוקרטיה. הגנה על האזרח מפני השלטון והגנה על המיעוט מפני הרוב. שום רוב - גם לא של 120 ח"כים - לא יהפוך החלטה לדמוקרטית אם היא לא דמוקרטית. החלטה לא-דמוקרטית היא החלטה שפוגעת באופן שאינו הכרח המציאות בזכויות אדם - מיעוט או פרט. לא בכדי גם הנשיא אשר גרוניס, בשונה מהתדמית שהודבקה לו, תמך בביטול חמישה מתוך ששת החוקים שנידונו בהרכבים שבהם ישב.

אם תעבור הצעת החוק, כתב אתמול הפרופ' אייל גרוס ב"הארץ" ("המילה האחרונה עוברת לכנסת", 8.4), הקואליציה הזאת תביא לכך ש"עוד לא תהיה לנו חוקה דמוקרטית שלמה, אך כבר תהיה לנו האפשרות 'להתגבר' עליה", לרעת האזרחיות ואזרחים: היא תוכל בקלות להעביר חוק המאפשר לעצור כל אחד ואחת ללא משפט, חוק המעניש את מי שלא משתתף בשירת ההימנון, חוק האוסר על שירת נשים באירועים ממלכתיים ועוד - ולא יהיה מי שיבטל אותו. כלומר יהיה, אבל אז הקואליציה תעביר אותו שוב.

יו"ר הכנסת רובי ריבלין כבר הודיע שיקדם את הצעת החוק, שכן הסדרת יחסי בית המשפט העליון והכנסת היא מחויבת המציאות. אין ספק. אלא שמה שקורה עכשיו אינו ניסיון לעשות זאת בתום לב, באופן שיועיל לדמוקרטיה של ישראל, באופן שייטיב עם האזרחיות והאזרחים שלה. ההצעה בנוסחה הנוכחי מבהירה, שמה שקורה עכשיו הוא כיפוף ידיים שעושה הכנסת לבית המשפט העליון. ליתר דיוק, זהו עוד ניסיון של הקואליציה הלאומנית-דתית לנצל את הכוח הגדול שיש לה עכשיו כדי להפר את האיזון הדמוקרטי ולהעביר את כל הכוח אליה. זאת לא תהיה הפעם הראשונה בקדנציה הזאת; אם הצעת החוק הזאת תעבור, זאת כנראה תהיה גם הפעם האחרונה; ביותר מזה כבר לא יהיה הרבה צורך.

Read this article in English: Twisting the long arm of the law



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו