בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדלק, יש לו סוף

18תגובות

בכל פעם שמחיר הדלק עולה, ממהרים להאשים בכך את המס על הדלק, המתיחות באיראן, הגידול בביקוש העולמי לנפט עקב יציאת העולם מהמשבר הכלכלי, וכמובן: את הספקולנטים והטייקונים.

זה נכון במידה מסוימת: בישראל שיעור המיסוי על הדלק לתעבורה גבוה כמו במערב אירופה, למרות שכוח הקנייה שלנו קטן מזה של האירופים. רוחות המלחמה המנשבות במפרץ הפרסי ללא ספק מגדילות את הסיכון לזינוק במחירי הנפט (איראן היא היצרנית הרביעית בגודלה בעולם); התאוששות לאחר משבר ודאי תורמת לביקוש, טייקוני האנרגיה חולבים כמה שרק אפשר והספקולנטים, מצדם, תמיד רוכבים על הגל.

ההשפעות הללו אמיתיות, אבל בקנה מידה היסטורי הן כמעט זניחות. מחירי הדלק שוברים שיאים בשל העובדה הפשוטה שתפוקת הנפט הגלובלית כמעט שלא גדלה בשבע השנים האחרונות, בעוד שהביקוש העולמי ממשיך לגדול בהתמדה. בקרב גיאולוגים יש הסכמה כי קצב השאיבה של הנפט הגולמי הזול וה"מתוק" שהוא, כידוע, משאב לא מתחדש, עומד לקטון בהתמדה בעשורים הבאים. נשארנו עם הנפט המלוכלך והקשה לזיקוק: חולות זפת, פצלי שמן וקידוחים בעומק הים - ואלה יקרים הרבה יותר ממה שהורגלנו במהלך המאה ה-20. הגיאולוגים קוראים לנקודת הזמן ההיסטורית שבה אנו נמצאים "שיא תפוקת הנפט", אבל קשה למצוא את המושג הזה בתקשורת. פשוט וקל יותר לתלות את האשמה בשר האוצר ובאיראנים.

מחקרים רבים מצביעים על קשר הדוק בין גידול בצריכת האנרגיה לבין גידול בתוצר הכלכלי. למרבה הצער, קשה לייצר הרבה דברים ללא אנרגיה, שבהגדרתה הפיסיקלית היא מה שמאפשר עבודה.

אם אין ברצוננו להתמוטט כלכלית, עלינו להתנתק מהתלות בדלקים מחצביים כמה שיותר מהר: לא רק בגלל שינוי האקלים והזיהום שיוצרת שריפתם, אלא גם משום שהמשך המגמה הקיימת משמעותה מחירים עוד יותר גבוהים בעתיד. גז טבעי יכול להקל על המעבר לאנרגיה מתחדשת, אבל גם זה משאב סופי וגם הוא יתכלה במהירות, במיוחד אם נזדרז לייצא אותו כפי שמתכננת הממשלה לאפשר ליזמים לעשות.

בסופו של דבר אנו חיים על פלנטה קטנה שמשאביה מוגבלים. הבחירה בידינו: האם להתאים את עצמנו למגבלות שהיא מכתיבה, או להמשיך ולהתעלם בעקביות מכל תמרורי האזהרה. אנרגיה מתחדשת לא תוכל להמשיך לתמוך בכלכלת השפע שהורגלנו אליה, לפחות לא בעתיד הנראה לעין, ודאי לא בעבור שבעה מיליארד בני אדם. גישה צנועה יותר היא הדרך האחראית: פחות כלי רכב פרטיים ויותר תחבורה ציבורית; פחות תעופה ויותר תחבורה ימית; פחות צריכה מיותרת ויותר כלכלה מקומית וקהילתית; פחות התפלה וגידולי שלחין ויותר חיסכון במים; פחות תחנות כוח מונעות בפחם ובגז, ויותר אנרגיה סולרית; וגם - פחות ילדים ויותר שנות עבודה עד הפנסיה. הבחירה בידינו.

ישר הוא תלמיד לתואר שני בלימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב; תמיר הוא חוקר אורח במכון להיסטוריה כלכלית וחברתית באוניברסיטת הומבולדט בברלין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו