בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החוק שמכיר בחוקה

קשה להבין למה דווקא מי שסבורים שיש להגביל את כוחה של הכנסת באמצעות עקרונות יסוד חוקתיים - מתנגדים להצעת חוק יסוד: החקיקה, המכירה חד-משמעית במהפכה החוקתית

7תגובות

חברי הכנסת, המכירים בחשיבות הביקורת השיפוטית על חקיקת הכנסת, מתנגדים בתוקף להצעת חוק יסוד: החקיקה שפירסם משרד המשפטים. ההתנגדות מכוונת להוראת ה"התגברות" שבהצעת החוק. לפי הוראה זו, הכנסת רשאית "להתגבר" על פסיקה הקובעת כי חוק בטל מחמת היותו מנוגד לחוקי היסוד - באמצעות חקיקתו מחדש. זאת "לאחר שהונח בפניה פסק דינו של בית המשפט" ואם תומכים בכך לפחות 65 חברי כנסת בכל שלוש הקריאות. אני סבור שההתנגדות להצעת חוק היסוד שגויה. לדעתי, דווקא התומכים בעמדה שלפיה כוחה של הכנסת מוגבל מכוח עקרונות יסוד חוקתיים, והמכירים בסמכותו של בית המשפט לאכוף מגבלות אלה - צריכים לאמץ בחום את הצעת החוק.

ראשית, בהצעת חוק יסוד: החקיקה יש הכרה חד-משמעית ב"מהפכה החוקתית". נאמר שם במפורש שחוקי היסוד נחקקים מכוח סמכות הכנסת לכונן חוקה; נקבע מהם הנושאים שניתן להסדיר בחוקי יסוד; יש הכרה באיסור המוטל על הכנסת לחוקק חוק הסותר הוראה בחוק יסוד, ויש גם הכרה בסמכותו של בית המשפט העליון להכריז על בטלות חוק הסותר הוראה בחוק יסוד.

לנוכח העובדה שמפעל כינון חוקה חדשה לישראל אינו מתקדם, ועל רקע הספקות שממשיכים להעלות גורמים שונים ביחס לשאלה אם יש לישראל חוקה ואם בית המשפט מוסמך להחיל ביקורת שיפוטית על חוקים - היום שבו יאומץ חוק יסוד: החקיקה יהיה יום חג לכל מי שדוגל בדמוקרטיה חוקתית. החסרונות שבהוראת ה"התגברות" בטלים בשישים לעומת היתרונות העצומים הטמונים בהכרה ב"מהפכה החוקתית".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

שנית, הוראת ה"התגברות" המוצעת דווקא מקשה על הכנסת לחוקק חוקים עוקפי בג"ץ, לעומת המצב המשפטי הנוכחי. כיום הכנסת מוסמכת להגיב על פסיקה הקובעת כי חוק בטל בשל פגיעה שלא כדין בזכות יסוד, באמצעות הוספת הוראה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלפיה החוק שהוכרז כבטל יהיה תקף. לשם כך די ברוב רגיל והחוק שהוכשר בדרך זו יהיה תקף ללא הגבלת זמן. ההסדר המוצע מקשה על הכנסת להגיב כך להכרעה שיפוטית, שכן הוא מחייב רוב מיוחד והוא מכשיר את החוק לחמש שנים בלבד. קשה להבין מדוע הטלת מגבלות כה נוקשות על כוחה של הכנסת לחוקק חוק סופגת ביקורת מצד המתנגדים לחוקים עוקפי בג"ץ.

שלישית, הניסיון מלמד שהשגת רוב של 65 חברי כנסת בכל שלוש הקריאות, היא מלאכה קשה מאוד. קל וחומר כאשר מדובר בחקיקה שבאה בעקבות הכרעה שיפוטית, המגדירה חוק כסותר ערכי יסוד של המדינה. במשך כ-20 השנים שחלפו מאז חקיקת חוקי היסוד בעניין זכויות האדם, נחקק רק חוק "עוקף בג"ץ" אחד, ואף זאת בקשיים מרובים. אמנם מוטב היה לו הרוב הדרוש לצורך "התגברות" על פסיקת בג"ץ היה גדול ממספר חברי הקואליציה, אך גם הדרישה של 65 חברי כנסת היא גבוהה מספיק במציאות הפוליטית בישראל.

רביעית, הוראת ה"התגברות" דווקא תעצים ולא תחליש את הביקורת השיפוטית. כיום, התפישה (השגויה) של חלקים בציבור, שלפיה ביטול חוק על ידי בית המשפט הוא אקט "אנטי דמוקרטי", גורמת לכך שבית המשפט אינו אוכף באופן מלא את חובת הכנסת לציית לחוקה. הוא נאלץ להביא בחשבון בשיקוליו את ההערכה שהציבור יוכל "לסבול" רק מכסה מסוימת בלבד של הכרזות על בטלות חוקים. הקביעה המפורשת המעניקה לכנסת את סמכות המלה האחרונה, מחלישה את הטענה בדבר "אנטי דמוקרטיות" ויכולה להגביר את ביטחונו של בית המשפט בכוחו לאכוף על הכנסת חובה לציית לחוקה.

לבסוף, ההסדר המוצע דווקא מחזק את העמדה הטוענת שבית המשפט הוא הפרשן המוסמך של החוקה, כלומר הוא שקובע אילו חוקים החוקה מתירה לכנסת לחוקק. כדי לחוקק חוק "עוקף בג"ץ", הכנסת נדרשת להכיר במפורש בפרשנות של בית המשפט לחוקה, באמצעות הצהרה בחוק, שלפיה הוא נחקק למרות שהכנסת מכירה בכך שהוא סותר את האמור בחוק יסוד. הדבר עשוי להשפיע לא רק על הסיכוי להשגת הרוב הדרוש לחקיקת חוק כזה: בדרישה מהכנסת להודות במפורש באי-התאמה לחוקה ובצורך להסביר מדוע מוצדק בנסיבות מסוימות שלא להכיר בעליונותה - טמונה היכולת להעביר מסר חינוכי לציבור.

לאור כל זאת, אני סבור שעל התומכים בהגנה חוקתית על זכויות האדם לקדם את חקיקת הצעת חוק יסוד: החקיקה בנוסחה המוצע.

הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו