בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השיטה: לחפף ולאיים

54תגובות

ביום ראשון שעבר קיבלה ספיר סלוצקר שיחה ממספר חסוי. האיש בצד השני של הקו הזדהה כ"יוני" ממשטרת מחוז ירושלים ואמר בקול תקיף: "אני רואה שאתם מארגנים הפגנה בירושלים ואין לכם אישור להפגנה הזאת". כשסלוצקר ניסתה לוודא שהדובר אכן שוטר, הוא ענה: "למה שמישהו יתקשר אלייך סתם? ... מה, משעמם לאנשים?" הוא התרגז למשמע שאלותיה וטען ש"אין לו זמן למשחקים".

סלוצקר היא פעילה פוליטית במאבק לדיור ציבורי. מספר הטלפון הנייד שלה הופיע בפייסבוק בעמוד האירוע "הפגנת זעם! רדיפה פוליטית לא תעבור בשקט!" לצורך רישום להסעות מתל אביב. המשטרה התקשרה לסלוצקר מפני שהמספר שלה היה גלוי בפייסבוק ולא משום שהיא מארגנת האירוע. במקרים שבהם הופיעו עוד מספרים, התקשרו גם לאנשים הללו. לדברי המפגינים, שיחות איום שכאלה הן חלק מטקטיקה ידועה של משטרת ירושלים לסיכול הפגנות. ניסיון למנוע הפגנה שהוכרזה בלתי חוקית עוד לפני שהחלה.

בהמשך השיחה הבהיר השוטר "יוני", ש"אין שום בעיה לעשות הפגנה. צריך להגיש בקשה, יש נהלים ברורים ויש חוקים במדינה הזאת". החוקים שאליהם התכוון, התברר בהמשך, הם סיסמאות ריקות מתוכן. לשיחה הצטרפה ליטל בר, גם היא פעילה פוליטית. היא וסלוצקר החליטו לעשות מעשה וקראו את לשון החוק באוזני השוטר. לפי החוק, אין צורך ברישיון להפגנה של פחות מ-50 בני אדם, או אם משתתפים בה יותר מ-50 בני אדם אבל היא לא כוללת נאום בנושא מדיני. ההפגנה המדוברת עומדת בקריטריונים הללו ולכן אין צורך ברישיון כדי לקיימה.

למרות ניסיונותיו של השוטר לקטוע אותן, הן המשיכו לקרוא לו את החוק בנחישות. הוא נאלם, התבלבל. ניכר שהחוק אינו מוכר לו והוא ניסה להבליע את ההפתעה שבקולו. כאשר אזלו טיעוניו הוא התחיל לאלתר: "נראה לי שאתם מתכוונים להפר איזשהו חוק", חזה השוטר. אבל הן כבר הבינו שידן על העליונה, הזמינו אותו להצטרף להפגנה וניתקו.

עוד כתבות בנושא

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

בימים שבהם כל "בלגאן" הוא שם קוד מטושטש להפרת סדר, אפילו שוטרים אינם חשים צורך להתמצא בחוק. למעשה, אף אחד לא צריך לדעת שום דבר כל עוד הוא צועק סיסמאות שנשמעות אמינות.

השוטר "יוני" הוא לא מרושע, אבל בורותו מסוכנת וההנחה שלו, שכל הפגנה טעונה רישיון כי "ככה זה", מפחידה. הסעיפים המפורטים בחוק הם בעיניו אותיות קטנות ומשמימות, ואלמלא היו סלוצקר ובר אמיצות מספיק לעמוד על זכותן, מתוך שימוש מושכל בידע, סביר להניח שאיומיו היו מעוררים בהן פחד, והפחד היה מונע מהן לפעול.

שתי ההתנהגויות בפרשה הזאת מאפיינות את ההתנהלות הציבורית בישראל באופן מדויק למדי: הראשונה, לא באמת צריך להבין לעומק כי באותה מידה אפשר לחפף. והשנייה, פיזור איומים והפחדות. השילוב הזה של שטחיות והשלטת אימה הוא שיוצר את השבריריות מול כל ביקורת ואת תחושת הפרנויה התמידית. נטרולן הוא שלב הכרחי ביצירת חברה שבה יש ערך לידע ולחשיבה רציונלית. חברה שבה שוטר לא מאיים בצעקות בטלפון ומפגינה לא נתפשת אוטומטית כמי שרוצה לזרוע הרס.

הכותבת היא סופרת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו