בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שואה בלי איראן

95תגובות

במערכון שהוצג באחת התוכניות של "ארץ נהדרת" מתואר "דיון" בין הנשיא האמריקאי ברק אובמה לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק, על סוגיית הגרעין האיראני. לאחר דין ודברים מתרצה הנשיא ומאיץ באורחים לתקוף את איראן. השניים מעיפים זה בזה מבטים מבוהלים ומפצירים באובמה לעצור בעדם.

הנה רעיון לגרסה שונה של מערכון על אותו נושא: בתום סדרת המפגשים של פורום "חמש פלוס אחת", שנפתחו בשבת באיסטנבול, מבשר אובמה לנתניהו ולברק שאיראן הסכימה להגביל את העשרת האורניום ולפתוח את מתקני הגרעין שלה לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. ביבי נועץ מבט מבועת בברק ומסנן, "מה נעשה בלי היטלר מטהראן? מי נגיד שמאיים עלינו בשואה שנייה?"

באחרונה מתרבים הסימנים כי אפשר שהתרחיש הזה אינו חומר סאטירי. למשל, פסק הלכה של המנהיג העליון עלי חמינאי, שאוסר על ייצור, אחסון ושימוש בנשק גרעיני, או המאמר שפירסם ביום שישי שעבר שר החוץ האיראני, עלי אכבר סאלהי, ב"וושינגטון פוסט", שבו טען שאיראן הביעה זה מכבר את התנגדותה לנשק להשמדה המונית. שר החוץ הטורקי, אהמט דבוטולו, הבטיח "חדשות טובות" עם סיום המגעים בין הצדדים. נראה שמתקפת הסנקציות ו/או החשש מפני התקפה צבאית עשויים להדיח את סוגיית הגרעין האיראני מראש סדר היום הבינלאומי והישראלי.

מבחינת נתניהו, הקפאת האיום האיראני עלולה להתברר כניצחון פירוס: המעצמות יתפנו לטפל במשברים אחרים במזרח התיכון, בהם, כמובן, הכיבוש הישראלי ועוולותיו. בהעדר החרדה מפני הפצצה האיראנית, הציבור בישראל עשוי להתעניין במצבן של הדמוגרפיה והדמוקרטיה בארצו. אם ראש הממשלה לא יכריז על דיאטת התנחלויות ויקבל את קווי יוני 1967 כבסיס לפתרון שתי המדינות, הוא יירשם בהיסטוריה כמי שתרם לבידודה של איראן ובה בעת העמיק את בידודה של ישראל. עד מתי תוכל ישראל לסגור את שעריה בפני פעילי שלום ולהסתתר מאחורי הטענה הילדותית שמצב זכויות האדם בסוריה קשה יותר מאשר בשטחים הכבושים בידי "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

הסכם עם איראן בנוגע להעשרת אורניום וכניסת פקחים למתקן התת-קרקעי בפורדו שבסמוך לקום, עלול להתברר כניצחון פירוס גם מבחינת ההרתעה הישראלית. הטענה הישראלית (הצודקת) שהכלת הגרעין האיראני תיתן את האות למרוץ גרעיני במזרח התיכון, נפלה על אוזניים קשובות. במאמר שפירסמו בסוף השבוע האחרון ב"ניו יורק טיימס", הלמוט שמידט, קנצלר גרמניה לשעבר, וסם נאן, סנאטור אמריקאי לשעבר, קוראים לארה"ב, לאירופה, לרוסיה ולנאט"ו לקדם את החזון של עולם נקי מנשק גרעיני. בכך הם מצטרפים לשרי החוץ האמריקאים לשעבר הנרי קיסינג'ר וג'ורג' שולץ ולשר ההגנה לשעבר, ויליאם פרי.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

מי שטורח בערב שבת לפרק את שכנו מנשק גרעיני, צריך להביא בחשבון שבשבת ידרשו ממנו לפתוח את ביתו בפני פקחי הגרעין. מה תעשה ישראל אם איראן תממש את "האיום" להשתתף בוועידה לכינון מזרח תיכון חופשי מנשק גרעיני, שאמורה להיערך בהלסינקי בסוף השנה או בראשית 2013? אחרי 45 שנות כיבוש קשה לשמור על מעמד הקורבן ולזכות בזכותו בהנחות. אפשר שיום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ב יהיה ההזדמנות האחרונה של נתניהו להזכיר בנשימה אחת את אושוויץ ופורדו, בלי לעורר את השאלה "ומה עם דימונה".

מה יקרה אם אובמה יודיע לנתניהו ולברק שהאיראנים מוכנים לוותר באופן מוחלט וסופי לא רק על תוכנית הגרעין שלהם, אלא גם על ההסתה נגד היישות הציונית. זאת, בתנאי אחד: שישראל תוותר באופן מוחלט וסופי על תוכנית ההתנחלות שלה בגדה ובמזרח ירושלים, ותתמוך בהקמת מדינה פלסטינית. "בעצם", יזכיר להם הנשיא, "אתם בעצמכם אומרים שאם לא תצאו מהשטחים, אפשר יהיה לומר קדיש על היישות הציונית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו