בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חופרים, שומרים וגם בונים

13תגובות

רפאל גרינברג מטיח האשמות כבדות ברשות העתיקות על התנהלותה בחפירות בחניון גבעתי וברחבת הכותל המערבי ("ירושלים של אלע"ד", "הארץ", 28.3). לטענתו, כחלק מתוכנית של "פינוי בינוי", כהגדרתו, שיזמה הרשות עם מוסדות ממשלתיים אחרים, ניתן אישור לבנות מעל לאתרים הארכיאולוגיים שזה מכבר נחשפו.

חוקרי ירושלים מודעים היטב לשרידים השמורים במרתפי מבנים ובמתחמים רבים בעיר, שלצד הסיפור הארכיאולוגי מלמדים גם על התפתחות העיר המודרנית: מאמצע המאה ה-19 החלו מוסדות נוצריים לבנות בעיר העתיקה ומסביב לה מבנים שהם כיום חלק מקו הנוף של העיר ומאופיה האדריכלי. פעמים רבות קדמו לבנייה חפירות ארכיאולוגיות, לפעמים כתנאי לאישור הבנייה ולפעמים מתוך כוונה לחשוף את העתיקות ולהציגן.

הדוגמאות לכך רבות. למשל, הכנסייה הרוסית האורתודוקסית על שם אלכסנדר נייבסקי בנויה על שרידי שער רומי מפואר, ולמרגלותיו קטע של רחוב קדום. בסמוך לכנסייה הרוסית נמצאת כנסיית הגואל, וגם שם נחשפו שרידים ארכיאולוגיים חשובים, השמורים במרתף הכנסייה ומוצגים לציבור. מתחת לכנסיית סנט פטרוס אינגליקנטו שבהר ציון שמורים שרידים של מרתפים ומבנים מימי הבית השני, ויש עוד.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

אין מדובר רק בכנסיות. כחלק מפעולות השיקום של הרובע היהודי נערכו כמה חפירות ארכיאולוגיות רחבות היקף, שבהן התגלו חלק מהשרידים הארכיאולוגיים החשובים ביותר עד כה בארץ. האם יעלה בדעת מישהו, כי היה ניתן לשמר את שרידי "הרובע ההרודיאני" ו"הבית השרוף", על הפרסקאות שבהם, כאתרים פתוחים? והאם שמירת אתרים אלה מתחת לבתי הרובע המשוקם פוגעת במשהו בהבנה של אותם שרידים ובחוויית הביקור בהם?

העובדות מלמדות, כי האתרים הארכיאולוגיים המצויים בתוך מבנים ובמתחמים סגורים שמורים טוב יותר מאשר אתרים פתוחים המשולבים בסביבה, וגם נגישות הציבור אליהם רבה יותר ומאפשרת סיור נעים, בטוח ונוח. לעומת זאת, אתרים ארכיאולוגיים שנותרו פתוחים וחשופים לפגעי מזג האוויר הם על פי רוב מוזנחים והנגישות אליהם פחותה.

האם נכון בכלל לפתח אתרים ארכיאולוגיים כאתרים פתוחים בתוך מרקם אורבני מודרני? נדמה, שהדוגמאות מירושלים מוכיחות שהדבר אינו אפשרי כמעט, בעיקר מסיבות של תחזוקה ובטיחות.

מצב עניינים זה הוא שעומד לנגד עינינו בבואנו לקבוע עמדה מקצועית ביחס לתוכניות בנייה חדשות בירושלים. אלה גם השיקולים שבגינם אישרה רשות העתיקות את תוכניות הבנייה ברחבת הכותל ובחניון גבעתי, תוך כדי דרישה שהתוכניות ייעשו בזיקה ישירה לאתרים הארכיאולוגיים הנמצאים מסביב. כך קבענו, כי הקרדו הרומי-הביזאנטי, שנחשף ברחבת הכותל, יתחבר ישירות עם קטע אחר של אותו רחוב שנחשף ליד שער האשפות, ואילו המבנה המתוכנן בחניון גבעתי ישמש כציר מעבר פתוח לכלל הציבור אל האתרים בגן הלאומי של עיר דוד, אל העופל ואל רחבת הכותל, המנותקים כיום זה מזה.

אין ויכוח על כך שבאדמת ירושלים טמונים שרידים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות רבה, אך חובה גם לזכור כי זוהי מטרופולין חיה ותוססת, שלה צרכים עירוניים חיוניים, המחייבים את פיתוחה. לכן נדמה, כי דווקא שתי הדוגמאות, של חניון גבעתי ושל הבניין ברחבת הכותל, משמשות הוכחה להקפדה של רשות העתיקות על שילוב נכון בין השמירה על העתיקות לבין היענות לצורכי הפיתוח.

ד"ר ברוך הוא ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו