בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה הלאה יא שבאב?

9תגובות

היו שנים שהציבור הפלסטיני לא הרשה לעצמו לפסוח ולו על יום זיכרון אחד: הוא מחה והפגין לא רק ביום השנה לעצמאות ישראל (הנכבה), או ביום השנה למלחמת ששת הימים (הנכסה), אלא גם במועדים כהצהרת בלפור, תוכנית החלוקה (1947), הטבח בדיר יאסין (1948) והטבח בכפר קאסם (1956). כן, לציבור זה יש מסורת של מחאות, שלוו בדרך כלל בהפגנות אלימות. אלא שהלהט האידיאולוגי הולך ומתפוגג, ונראה כי עוד מעט יאבד כליל.

שלושה אירועים מכוננים במורשת הפלסטינית - הנכבה, הנכסה והכרזת העצמאות הפלסטינית - עברו אשתקד ללא מחאה אמיתית. גם אירועי יום האדמה השנה היו רחוקים מלהזכיר את מה שהתרחש מדי שנה בסוף חודש מארס בגדה המערבית וברצועת עזה.

קריאתו של מרואן ברגותי מכלאו בישראל להתקוממות נוספת של בני עמו ולהתנתקות ביטחונית מישראל דמתה לקול קורא במדבר, כש"המדבר" במקרה זה הוא מחנה קלנדיה שהציל את כבוד הגדה. השנים שברגותי עושה בדל"ת אמותיו הסגורות מונעות ממנו, כנראה, לחוש את התהפוכות העוברות על בני עמו.

הציבור הפלסטיני עובר התנוונות חברתית שהפכה את נתיניו של מחמוד עבאס (אבו מאזן) לציבור שבע, שמאס בהתכתשויות חסרות תכלית. הפלסטינים כבר לא מאמינים במחאה. היוזמה עברה אל מחוץ לשטחים. אנשים מכל העולם המכנים עצמם פעילי שלום, שלעתים מתגלים כרודפי פרובוקציות, עומדים מאחורי משטי השלום ותהלוכות השיבה. דווקא פלסטינים ממחנות הפליטים בחו"ל הראו מחויבות ראויה, ביוזמם הפגנות שנועדו לשמר את המחאה רבת השנים וגם חברי כנסת ערבים דואגים פה ושם שלפיד המחאה לא יכבה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

מי שתוהה היכן הפלסטינים, ייענה - הם בפייסבוק. הפלסטינים, אלופי תרבות המחאה, נהפכו למוחי אינטרנט. כן, מי שעל שמם רשומים כמה מהפטנטים של מחאה באבן, בסכין ובאש, הם המובילים בעולם הערבי בהיקף השימוש באינטרנט בכלל ובפייסבוק בפרט. מה קרה? כנראה שחסרונו של חזון והעדרה של דרך מביאים פלסטינים רבים לשאול, מהו הכיוון?

הצעיר הפלסטיני חי בדואליות מוזרה: בעבר גינו מנהיגיו בכל פה את ההתנחלויות, אך מי שבנו את אותן התנחלויות היו בני עמו בכפרי הגדה. לפני כמה שנים הוא שמע את אחמד קריע (אבו עלא) ראש הממשלה לשעבר, מפגין בזעם נגד גדר הביטחון, אבל במקביל, מערבלי הבטון של החברות בבעלותו הן שסיפקו את החומר ליציקת אותה גדר. גם כיום שומע הפלסטיני ברחוב שהראיס אבו מאזן מתלונן נגד מדינת ישראל ונגד ההתנחלויות במוסדות האו"ם ובמקביל, התיאום הביטחוני בין הפלסטינים לישראל מעולם לא היה טוב יותר והם משתפים פעולה עם צה"ל בלכידת פעילי חמאס מתכנני פעולות טרור.

בנוסף לחיבה לפייסבוק, שמענו לאחרונה על ירידה בילודה, על בניית שכונת וילות יאפית ברמאללה ועל חיבה יתרה לגאדג'טים. ומה הצעד הבא, יא שבאב, השתתפות בהפגנת הקוטג' בשדרות רוטשילד?

ד"ר אל"מ (מיל') אלעד מלמד במכללה האקדמית גליל מערבי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו