בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין די בהדחת אייזנר

164תגובות

בצדק ציין הרמטכ"ל, שהאלימות שנקט סגן אלוף שלום אייזנר מנוגדת לערכי צה"ל. אין ספק שהתנהגותו סותרת את הסעיף במסמך "רוח צה"ל", הקובע ש"החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה; החייל לא ישתמש בכוחו ובנשקו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים, ויעשה ככל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם וברכושם".

ואולם, התנהגותו של הסמח"ט היתה לא רק בלתי אתית, אלא גם בלתי חוקית בעליל. לכן, התגובה עליה איננה יכולה להתבטא רק בהדחתו מתפקידים פיקודיים לשנתיים, אלא יש לשקול הליכים פליליים, שאם יסתיימו בהרשעה, יחייבו לשלול את דרגותיו ולהוקיעו ולהקיאו מהצבא.

זוהי המסקנה ההכרחית מפסיקותיהם המפורשות והמחייבות של בתי הדין הצבאיים ובג"ץ גם יחד, כבר בימים הסוערים של האינתיפאדה הראשונה. אז ניצב צה"ל בפני הפגנות המוניות ואלימות לאין ערוך מאלה המתחוללות כיום. ובכל זאת בתי הדין הצבאיים לא היססו לשלוח למאסר לוחמים ומפקדים מחטיבות גבעתי וגולני, שהיכו באלות את המתפרעים. מי שישבו אז בראש בית הדין הצבאי של פיקוד הדרום - אל"מ עמנואל גרוס (כיום פרופסור באוניברסיטת חיפה) ואל"מ יורם צלקובניק (כיום שופט מחוזי בכיר בבאר שבע) - קבעו חד וחלק שאלימות שלא לשם הגנה עצמית, אלא על מנת להיפרע מהמפגינים, וזאת גם כאשר אין מדובר בהפגנה שלווה, אלא בהתגרות של פורעי חוק - היא "התנהגות אסורה ופסולה מן השורש", ש"צריכה לעורר בכל חייל לא רק אי-נוחות, אלא גם התקוממות פנימית".

גם בג"ץ ראה באלימות חריגה כלפי מפגינים התנהגות בלתי חוקית בעליל, שאסור למחול עליה. לכן, כאשר החליטה התביעה הצבאית להסתפק בהליך משמעתי-פיקודי נגד אל"מ יהודה מאיר, שהורה ללוחמי נח"ל להכות מתפרעים מהכפר חווארה ("ליל האלות השבורות", יוסי שריד, "הארץ" 4.5.1989), קיבל בג"ץ עתירה של האגודה לזכויות האזרח וכמה מהפלסטינים המוכים, וכפה על הפרקליט הצבאי הראשי להעמידו למשפט פלילי. שופט העליון משה בייסקי התריע, שהסתפקות בהליך משמעתי בתגובה על התנהגות ש"מתנוסס עליה דגל שחור" היא בבחינת "עיוות מהותי".

העובדה שאייזנר יכול היה להגיע לדרגתו ולמעמדו הפיקודי בלי שהפנים את פסקי הדין האמורים מצביעה על כשל ערכי וחינוכי חמור בקורסי ההכשרה בצבא. סלחנות כלפיו עלולה להעמיק את הכשל הזה. חשוב שהוא הודח מתפקידים פיקודיים לשנתיים, אך חוששני שאין די בהדחה זמנית כדי להבטיח שלא ישוב לשמש מופת מקצועי וחינוכי ללוחמים בצה"ל.

למרבה החרפה, כבר אירע בצבא שלנו שקצין שנמצא אשם בגרימת מותם של פקודיו, בשל הפרת הוראות הבטיחות, נתמנה למפקד בה"ד 1 ואחר כך למפקד המכללות של צה"ל! אם כך נהגו במי שבזלזולו בפקודות קיפח חיי חיילים, מי לידינו יתקע שלא ינהגו כך במי ש"רק" פצע מפגין עוין מדנמרק? גם החשש הזה מחייב את מיצוי הדין הפלילי במלוא חומרתו.

הכותב הוא הפרשן המשפטי של "קול ישראל" ומרצה בכיר באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו