כישלון ערכי של גנץ

ישראל הראל
ישראל הראל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ישראל הראל
ישראל הראל

אל תצטרף גם אתה למקהלת הרבנים והפוליטיקאים המושכים את פרשת אייזנר לעבר השסע שבין דתיים לחילונים ובין ימין לשמאל, הפציר בי ב', איש שקולו נשמע ומוערך. הלינץ' התקשורתי בשלום אייזנר, העריך, גרם לאפקט הפוך: אהדה טבעית, לא מגזרית, כלפיו. רבים חשו חוסר נוחות כשאל המגנים האוטומטיים הצטרפו - קודם שנערכה בדיקה כלשהי - הנשיא, ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד. אף אני, שפוליטית אינני ניצב היכן שאתה ניצב, אמר ב', תוהה על התנהגותם. אם קיימת תחרות בצמרת המדינה מי מגנה יותר - העולם, שאת פניו רצו הכל לחלות, הבין שזאת לא היתה סתם מכה; זה היה אקט של רוע מוחלט. ולכן, במקום בפרובוקציות של האנרכיסטים העולם עוסק ברוע המוחלט שמבצעת ישראל בשטחים.

חכם לב ויודע דבר הוא ב'. גם אני סברתי שה-Overkill ישוב כבומרנג אל מבצעי הלינץ'. אך טעיתי. אייזנר הועלה למולך והודח. ושום מחאה משמעותית לא נשמעה נגד הפקרת הלוחם בשעת מילוי תפקידו.

אייזנר הוא רק חוליה בשרשרת ארוכה וכואבת של קצינים וחיילים שהוקרבו על מזבח יחסי הציבור של הפיקוד הבכיר. זהו הכישלון "הפיקודי והערכי" (הנימוקים להדחת הסמח"ט), ולא הכאת המפגין. כניעת הפיקוד העליון ללחצי התקינות הפוליטית, ולא מכת הקת המיותרת, היא שמשחיתה את צה"ל. לו הניח אייזנר, בניגוד לפקודות שאותן חובתו לבצע, לשיירת הפרובוקטורים לעבור - והיה מעדיף, כמפקדיו הבכירים, את חיבוקי התקשורת על דבקות במשימה - איש לא היה מעלה בדעתו להדיחו. וזה לוז הפרשה.

הרפלקס הטבעי של מפקד הוא לגבות את פקודיו. רק לאחר מכן צריך - חייב - לבוא שלב בירור האשמה. במקרה הסמח"ט הכל התנהל במהופך: מפקדיו מיהרו להקריבו, ורק לאחר מכן נערך תחקיר שמסקנותיו נקבעו מראש. שהרי לאחר שהרמטכ"ל ואלוף הפיקוד גינו אותו בחריפות, איזה קצין חוקר, גם אם מצא חומר מטהר, יעז לכתוב מסקנות בניגוד ל"רוח המפקד"? והעונש שכבר בוצע - הצגת הלוחם כמפלצת - קשה יותר מכל העונשים, לרבות סילוק מצה"ל.

אחת התכונות המרכזיות הנדרשות מקצין היא שליטה בעצבים במצבי לחץ. כך, כמובן, נדרש מאייזנר, וכך, על אחת כמה וכמה, מהממונים עליו. והאחרונים, בהדחתו, הפגינו איבוד עשתונות גמור. חובה על בעלי מצפון, ובמיוחד על מפקדים הדואגים לרוח האמיתית של צה"ל, למחות נגד ההדחה ולהצביע, כפי שהצביעו קצינים אמיצים בשעת הפקרת מדחת יוסוף בקבר יוסף, על הכשל הערכי של הפיקוד הבכיר.

סביר להניח, כי אייזנר לאחר ההדחה גם יתפוטר מהצבא. ותוצאות המלחמה הבאה יהיו כתוצאת מלחמת לבנון השנייה. שהרי מעתה יידעו כל חייל וקצין, שערכים כדבקות במשימה וחתירה למגע מושמעים באוזניהם כמס שפתיים. מי שהולך לאורם ברצינות, ולא חסרות גם דוגמאות קודמות, מסיים את תפקידו כפי שמסיים אייזנר. לעומת זאת, כמעט לא ניתן להצביע על קצינים שהודחו - יש אף שקודמו והגיעו עד לצמרת - מפני שחמקו ממילוי משימות. זו הרוח "הערכית" שגרמה להדחת קצין, שחטאו - גם אם מעד קלות - היה דבקות במשימה.

Read this article in English: Sacrificed on the altar of PR

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ