טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניתוק

מדוע אנו לא קוראים ספרים דיגיטליים

למרות שאין "אמזון" מקומי והמכשירים מבוססים על השפה האנגלית, ההצלחה בארה"ב מלמדת שהצרכנים נלהבים. לתשומת לב המוציאים לאור

תגובות

אחד מכל חמישה אמריקאים קרא ב– 12החודשים האחרונים ספר בפורמט דיגיטלי. שלושה מכל עשרה אמריקאים הם בעלים גאים של קורא ספרים דיגיטלי, כגון “קינדל” של “אמזון”, או מחשב לוח כמו “אייפד”. נתונים אלה, שפורסמו באחרונה בארצות הברית, מלמדים על היקף ועומק החדירה של המכשירים, המאפשרים לצרכנים להיגמל מקריאת ספרים מודפסים על נייר ולעבור לקריאה של ספרים אלקטרוניים.

יש לכך כמובן יתרונות וחסרונות, אבל זו אינה הנקודה. הנקודה היא, שכל זה נשלל מאתנו, הישראלים. בשנה שעברה עשתה קבוצת “ידיעות אחרונות” ניסיון מעניין והשיקה קורא ספרים דיגיטלי ששמו “עברית”. המכשיר עבר התאמה לשפה העברית, ועם השקתו הוצעו לצרכן הישראלי כותרים שונים במהדורה דיגיטלית.

ככל הידוע לי, מעולם לא התפרסמו נתונים רשמיים על מספר המכשירים של “עברית” שנמכרו מאז ההשקה; ואולם שאלו את עצמכם האם ראיתם אי פעם מי מחבריכם אוחז בידו מכשיר כזה, ותגיעו גם אתם למסקנה שאין מדובר בהצלחה גדולה, בלשון המעטה.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות אליכם

הבעיה שלנו, הישראלים, נעוצה כמעט בכל המרכיבים בשרשרת הערך, שממנה נהנים האמריקאים. ראשית, כמעט כל המכשירים המצליחים המאפשרים קריאה של ספרים דיגיטליים מבוססים על השפה האנגלית, אשר כידוע נכתבת מהצד “הלא נכון” של הדף. כתוצאה, לא רק אופן פעולתם, אלא אפילו העיצוב שלהם מבוסס על כיוון הפוך מזה של העברית, והתאמתם היא יקרה ולפעמים לא כדאית. שנית, בניגוד לארה”ב, נראה שהמוציאים לאור בישראל אינם נלהבים מהרעיון של הוצאת ספרים בפורמט דיגיטלי. טרם נעשה בישראל מאמץ רציני ומקיף של הוצאה לאור גדולה, כולל הכרזה שבכוונתה להוציא לאור בפורמט דיגיטלי, מוכר ותקני, כל ספר חדש (שלא לדבר על ספרים ישנים).

אם לא די בכך, בישראל לא קם “אמזון” מקומי, אתר אינטרנט אשר שם לו למטרה לשנות את שוק הספרים, להכניס את כל הוצאות הספרים תחת קורת גג אחת ולכופף את ידן אל תוך חוקי משחק חדשים. כל אלה גורמים לכך, שגם הצרכן הישראלי מנותק מאחת המהפכות המרגשות ביותר המתרחשות כיום בעולם ההוצאה לאור. הוא אינו יודע שבארה”ב הושקו כמה גרסאות של “קינדל” ושל “נוּק”, קורא הספרים של הרשת המתחרה “בארנס אנד נובל”.

הוא משתמש באייפד שלו לקרוא דואר אלקטרוני או לשחק במשחקים, אבל אינו נהנה מהיכולת של האייפד להציג טקסטים, פשוט מפני שבשפת הקודש אין כמעט טקסטים בפורמט מתאים. בפרפראזה על דברי סטיב ג’ובס ניתן לומר, ששוק הספרים המקומי מוכן לשינוי, למהפכה. זו מהפכה הטומנת בחובה סיכונים ואיומים, אבל גם סיכויים לא מבוטלים. הצלחתה בארה”ב מלמדת, שהצרכנים נלהבים לקראתה. אם המוציאים לאור בישראל לא יתפסו את השור בקרניו, הם יגלו את מה שגילתה תעשיית המוסיקה: מי שלא שולט בקרני השור, סופו לחטוף אותם בישבנו.

ד”ר דרור הוא ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות