בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדברים בעברינגליש

87תגובות

השבוע עלתה לשידור בערוץ 2 התוכנית החיננית “אלוף העברית”, שבה ילדים מכל רחבי הארץ בכיתות ה’רו’ מתחרים על ידע ובקיאות בשפה העברית. עד שהוכתרה האלופה המחוזית, ובין ניסיון למצוא חרוז למלה “דלתון” ומלה נרדפת ל”שקר”, היו הרבה פרסומות. כולן כמעט באנגלית. אחת אפילו בספרדית.

נחדד את הנקודה. לפני כמה שבועות התארח הסופר עמוס עוז בתוכנית “עובדה”. בשלב מתקדם יחסית בראיון, כשהשיחה התחממה, אילנה דיין הרהיבה עוז ושאלה את המרואיין בנימה קנטרנית קלה, מדוע, לאור ההצלחה שהוא זוכה לה בארצות הניכר והזר מן הרב שהוא מבלה מעבר לים באיסוף פרסים ספרותיים, הוא אינו מנצל את ההזדמנות ומהגר. התשובה של עוז היתה פשוטה. העברית, אמר. אני לא יכול בלי העברית מסביבי. ואז היה קאט לפרסומות.

Hot, Yes, Spring collection, Fox, Fiat, basic is beautiful“ “click to fashion, feel the taste ”. הקונטרסט, סליחה, הניגוד, היה אירוני. או אולי אבסורדי. בכל מקרה, לא מצאתי לכך מלה טובה בעברית. אבל לפחות ניסיתי, בניגוד למפרסמים. הרוב המוחלט של הפרסומות היה למוצרים ישראליים הנושאים שמות לועזיים, הסלוגנים היו באנגלית, וגם הקריינות היתה באנגלית. כששמו של המוצר כבר נכתב בעברית (למשל “זילרג’י”, או “מילקי)  הוא נגזר מאנגלית (milk) או לחלופין זכה לתיאור באנגלית: מיקרוקפסולרי, פרוביוטי וכו’.

המעגל הולך ומתרחב אל מחוץ לגבולות מסך הטלוויזיה. ברשימת הספרים רבי המכר כיכבו בחודשים האחרונים כותרים ששמם “עברינגליש” ו”חרוזינגליש”, שבהם העברית האנגלית מתקבעת כאופציה (הלכתי עם מאדר ללאנץ’, ואז טיווטתי לגאנג שנעשה דרינקים).

העובדות בשטח מעידות על כך, שישראל כבר מזמן אינה מדינה דוברת עברית. ישראל היא מדינה דו-לשונית. ואולי אין זה דבר נורא כל כך. העברית ממילא אינה שפת כל אזרחי מדינת ישראל. אם כך, למה לא לעגן בחקיקה ובמערכת החינוך את מה שכל דרדק עם אצבע על האייפד כבר יודע?

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

בימים של שוק גלובלי ואינטרנטי, מעבר רשמי לאנגלית במערכת החינוך הרי יכול רק לעזור לילדינו. כיום רק בעלי אמצעים יכולים לתגבר את לימודי האנגלית של ילדיהם ובכך להבטיח את עתידם, והם עושים זאת. המהלך העתידי הצפוי הוא, שהעברית, כמו הלטינית, תידחק למקומה הראוי, המתבקש כמעט, כמושא למחקר, כעיסוק אינטלקטואלי, הרי כשלעצמה העברית היא יפה, אך חסרת תועלת מעשית בעולם. בינתיים, מן העבר האחד של המתרס תעמוד לכאורה תוכנית מצליחה כמו “דה וויס”, שבה המתמודדים שרים באנגלית, ומעברו האחר יעמדו הילדים החמודים, אלופי העברית, הרוצים ויודעים לאיית ולחרוז בעברית צחה (בברכתו של חיים באר). הצופים בשתי התוכניות ירכשו מוצרים מ”מיסטר טי” ויפנו ל”אורנג’” ו”לאב יו סי או איי אל”. כי בסופו של דבר “לכל החלטה יש זאפ”.

כן, בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברי-נגליש יושב אמריקאי עם המבורגר. מינוני האנגלית גבוהים במיוחד בטלוויזיה, כי שם יש מישהו שיש לו משהו למכור, והדרך למכור משהו לישראלי הממוצע היא לעורר אצלו לרגע את התחושה שהוא במקום אחר. רצוי בחו”ל. שלא במקרה, אחוזי המכירות בדיוטירפרי בנמל התעופה בן גוריון הם מטורפים. הישראלי רק מריח טיסה, ומיד נרגע. לרגיעה מתווספת תחושת שחרור ומוכנוּת לבזבז.

ההנחה הבסיסית היא, שהמוצר הישראלי הוא קלוקל וצריך לעטוף אותו באצטלה אמריקאית כדי שיימכר. חישבו על “דור הג’ינס שותה קווינס”. חישבו על “בורגראנץ’”. או יותר טוב, אל תחשבו, כדי שלא תיזכרו בכך שאנחנו בסך הכל קולוניה קטנה במזרח התיכון. מדינת עולם שלישי, שגם כשהיא נזכרת להחיות את השפה שלה, את שורש תרבותה והגדרתה, היא עושה זאת באר מצעות פורמט תחרות אמריקאי למהדרין, ה”ספלינג בי” שנהפכה ל”אלוף העברית”. אולי צריך להודות בכך שהעברית אינה זקוקה לאלוף, הוא לא יעזור לה בשלב הזה. היא זקוקה לצבא שלם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו