בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אינוס ברשלנות

13תגובות

התגובות הסוערות - ובעיקר סותרות - על פרשת יחסי המין הפומביים בחוף בוגרשוב בתל אביב המחישו את הערפל האופף את עבירת האינוס. היו שהגדירו את ההתרחשות "אונס בוטה", אחרים כינוה "אקט חסר אחריות, מסריח אך כשר".

עיון בחוק ובהלכה הפסוקה מלמד, כי לשם הרשעה בעבירת אינוס התביעה חייבת להוכיח "מודעות" של הגבר לאי-הסכמת האשה לקיום יחסי המין. בהעדר מודעות כזאת, לא התגבשה בו הכוונה לביצוע של מעשה אסור, ולפיכך לא נוצרה כלל עבירת אינוס. ומה אם האשה אכן לא הסכימה, ואילו הגבר מצדו האמין בכנות שה"לא" הוא אך חלק ממשחק פיתוי? ומה אם המצב מסובך עוד יותר, ויכולת האשה להתנגד באופן ברור אינה מוחלטת?

סוגיה מורכבת זו הועלתה עוד באמצע שנות ה-90 במסגרת פסק הדין בעניין האונס בשומרת. נשיא בית המשפט העליון אז, מאיר שמגר, התייחס אל הגבר המאמין בלב שלם שהוא מתת האל למין האנושי, ולפיכך לא ייתכן כלל שאשה, כל אשה, תסרב לו - בשלל תיאורי גנאי, דוגמת "הגברתן הפסיכופת", או "המוגבל הפרימיטיבי".

הבעייתיות מתחדדת כאשר מביאים בחשבון את העובדה, שרוב משפטי האינוס הם משפטי "מלה כנגד מלה", הנסמכים ברובם על ראיות נסיבתיות. לכן, אם הגבר מצליח לעורר את הספק, שמא אולי באמת לא היה מודע לאי-הסכמת האשה, ויהיו הסיבות לכך אגוצנטריות ככל שיהיו, הרי שיהיה קשה לומר שנוצרה בלבו המודעות למעשה האסור שביצע.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הפרשנויות והמאמרים ישירות אליכם

בהתחשב בכך שבמשפט הפלילי יש להוכיח אשמה מעל לכל ספק סביר, עובדה זו עלולה להקשות מאוד את עבודת התביעה, ואף ליצור מצב שבו נגרם אי צדק לקורבנות. הלכה למעשה, בשל אותה "טעות כנה", בז'רגון המשפטי, החוטא עשוי לצאת נשכר - גם אנסת, גם לא הורשעת.

מכלול הנתונים עד כה מציג אפשרויות מצומצמות מאוד שיש בידי בית המשפט. רף ההרשעה הגבוה במשפט הפלילי, הראיות העמומות בחלק גדול ממשפטי האינוס, ואמונה תמימה (ומקוממת) של הגבר בדבר ההסכמה החופשית של האשה - כל אלה יוצרים תסבוכת משפטית משמעותית. הפתרון הבלתי נמנע לסבך המשפטי הזה, כפי שאני רואה אותו, הוא "מדרוג" עבירת האינוס. לא עוד הסתפקות בהגדרה דיכוטומית בלבד - "אינוס" או "לא אינוס" - אלא יצירת עבירת ביניים: "אינוס ברשלנות".

לכאורה, הייתכן כי פלישה לגוף של אשה תיעשה ב"רשלנות"? יש שיאמרו, כי בכך אנו "מחפצנים" את הגוף של נשים והופכים אותו לכלי בידי החברה; כזה ש"במשחק התמים" עמו ניתן פשוט לטעות, ולשבור - והכל בחסות החוק. ואולם מהי האלטרנטיבה? האם ראוי יותר להעניק הכשר לפעולה של מי שכלל לא טרחו לברר אם האשה אכן מסכימה, רק משום ביטחונם העצמי המופרז? לשחררם לחופשי? ממש משום כך, יצירת עבירה בדמות "אינוס ברשלנות" היא פעולה הכרחית, העולה בקנה אחד עם תפישות פמיניסטיות מקובלות.

עבירת "אינוס ברשלנות" לא תהפוך מעשה אינוס למעשה נסלח, אלא תעניק כלים מידתיים בידי בית המשפט. היא תמנע אי-צדק בכך שלא תאפשר לעבריינים לצאת בלא עונש רק משום שלא סברו שהם עוברים עבירה. היא גם תפחית את הסיכון של הרשעת גברים בעבירה חמורה כ"אינוס" בשעה שייתכן שעבירה כזאת לא התרחשה בפועל - מצב אפשרי היום עקב העובדה שספר החוקים אינו מציע מגוון רחב יותר של עבירות.

אכן, ניתן להיאחז בתחושה הקשה המלווה את הביטוי "אינוס ברשלנות" ולהתנגד להצעה זו. אך כדאי גם להתבונן נכוחה במציאות ולהבין, כי המצב המשפטי הקיים אינו עושה צדק, במיוחד לא עם ציבור הנשים.

חשוב להדגיש, אינני מציע לראות במאורע חוף בוגרשוב "אינוס ברשלנות" - עובדות המקרה אינן ידועות לי לאשורן. ואולם אני סבור, כי המקרה הזה הוא הזדמנות להעלאת חילוקי הדעות בעניין עבירת האינוס ולהמחשת הצורך ב"ריענונה" בספר החוקים.

בעקבות פסק דין בעניין האונס בשומרת הוסיף דן אלמגור לשירו הידוע "כשאת אומרת לא" (למה את מתכוונת) את המלים: "ה'לא' שלה סופי, מוחלט, רק היא קובעת, לא שום בית משפט".

אכן, לא בית המשפט הוא שיקבע את סופיות ה"לא"; סופיות זו נתונה אך ורק לאשה, היא בלעדית לה, ולה בלבד. אולם בסופו של דבר, בית משפט הוא שיכריע בשאלת מודעות הגבר לחוסר ההסכמה של האשה. וכך לפעמים - במקרים שבהם לא ניתן להכריע נחרצות בקשר לאותה מודעות - קיימת האפשרות, שבית המשפט לא יראה במעשה הפסול "עבירה פלילית", גם אם כך הם פני הדברים.

הכותב הוא סטודנט לתואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו