בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוד מהפכה ציונית אחת

10תגובות

תחילה היתה הציונות מהלך של התחדשות, השראה, אומץ ושלום. יהודים דוברי שלל שפות גירדו זקנים (הנשים הגיעו באיחור, שלא בטובתן) הביטו ימינה ושמאלה ושאלו את עצמם, מדוע לא יפסיקו להמתין אחוזי אימה ל"מלך רכוב על חמור", כדברי זקן קונגרס באזל, ד"ר קרפל ליפה, ובמקום זאת יכריזו כי "אנו היהודים לא נואשנו מהאנושות".

"הציונות היא עושה השלום", אמר הנשיא הרצל. "הקולות נגד תנועתנו", הוסיף הוגה המונח "אם תרצו", "יאשימונו גם בחוסר רגש פטריוטי. והרי טענת חשד זו תהא מופרכת מאליה - איזהו השירות הנעלה שאדם יכול לשרת את ארצו, העולה על עזרתו לכנן בתוכה את השלום בין אזרחיה?"

זו היתה ציונות של עברית. ושל שירה. ושל אקדמיה. ושל קיימות סביבתית. של ביאליק ושל שלונסקי ושל רחל שלא חששה, כמו אלתרמן ואפילו אורי צבי גרינברג, להציף את השיח בדברי ביקורת צורבים. ציונות של יהודים ויהודיות, שטרחו על טיוטות לפני שפנו אל העם בדברים.

זו היתה ציונות של נאומי פנחס לבון, שכשר הביטחון הכריז כי "הצבא איננו ערך - הוא כלי" וכי יש להיזהר פן יתפוס את מקום הערכים. ציונות אשר לא הבינה מדוע לא ירגיש כאן דובר ערבית בן בית, מדוע יש להכחיש שיישובים יהודיים הוקמו על הריסות כפרים פלסטיניים, ומדוע אי אפשר להזיל דמעה יהודית על אסון פלסטיני. ציונות של פעילות ופעילים, אשר מילאו את הארץ ב"בתי עם" שהכניסה אליהם היתה חינם כדי שכל תושבי הארץ ירגישו בין כותליהם "התרוממות רוח". שהרי זה היה הרעיון, "להירפא מן הקרע שבנפשנו", כדברי ד"ר מרדכי אהרנפרייז, המומחה לענייני "הלשון והספרות העברית" בקונגרס הראשון ההוא. להיות טובים יותר. אולי טובים מכל.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

אחר כך היתה הציונות מהלך של פירוק, של התכרבלות גלותית מבוהלת, של התענגות מתמשכת על קרע נפשי הולך ומעמיק. ציונות של טוקבקים עילגים ומיוזעים, הממומנים על ידי גורמים אוונגליסטיים ולשכות של נבחרי ציבור, שנפרדו מזמן מהקריאה הבן גוריונית ל"ממלכתיות" (הזקן המיותר ההוא, לפי הציונות הזאת).

זוהי ציונות של ארגונים הקוראים לרצח יהודים וערבים, בעודם עטופים בכחול-לבן. ציונות של רמיסת מוסדות התרבות, רמיסת מוסדות האקדמיה ורמיסת בית המשפט העליון והתפרעויות מבישות בין כותלי כנסת ישראל, כולל התזת מים וקריאות גזעניות ושוביניסטיות.

זוהי ציונות של הרס הדמוקרטיה בשם צבירת כוח פוליטי בכל מחיר. ציונות של רמיסת הקול הערבי ורמיסת הקול הנשי ורמיסת הקול האתיופי ורמיסת הערגה היהודית מכל, שעליה הצביע הרצל, הערגה לשלום, שבצדה האמונה החדשה יחסית, בת כ-120 בסך הכל, כי "ביכולתנו להושיע את עצמנו". כעם. שאם לא כן, דברי הרצל, "אין לנו תקנה".

ולבסוף תחדש הציונות את ימיה כבראשונה. השקר ששמו "הציונות כסתימת פיות", "הציונות כפחד מפני תיירים דנים", הציונות כדברי סניגוריה על סגן אלוף שלום אייזנר בגלי צה"ל, והציונות כקידוש היישוב היהודי בחברון על פני היישוב היהודי והערבי במדינת ישראל - יתאדה כמים. הקיץ כבר פה. בתי העם פתוחים, ויום הבחירות קרב. אם תרצו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו