בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צרפת בוחרת בפחד

88תגובות

קשה היה שלא להתרגש מהסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות בצרפת. מה שנראה בתחילה כרפלקס רפה נהפך לפתע לסערה סוחפת. ואין זה דבר של מה בכך, שנשיא מכהן, פופולרי מאוד לשעבר, נדחק למקום השני על ידי יריב חסר ניסיון יחסית.

אלא שהימים הבאים יוכיחו שהכל פתוח, ושיש היגיון במה שאנשי סרקוזי הזדרזו לומר מיד לאחר היוודע התוצאות, כי "עכשיו מתחילה מערכת בחירות חדשה". יותר מכך, הם יוכיחו שמי שסיפקה את הניסוח המדויק ביותר למתרחש בחברה הצרפתית היא, אבוי, מרין לה פן. "זאת רק ההתחלה", היא אמרה.

לה פן לא התכוונה למצעד הניצחון שהיא תוביל ב-1 במאי בכיכר האופרה, אלא להתעצמות של מפלגתה. ה-FN שהקים אביה, אמרה, "הוא הימין האמיתי של צרפת". המאבק שלה איננו רק במהגרים, זרים ומוסלמים, אפילו לא רק באירופה. זהו מאבק שמטרתו מיגור הימין הלגיטימי ומחיקת ההבדלים בינה לבין שארל דה-גול, ז'יסקאר ד'סטן וז'אק שיראק.

אמנם אביה התמודד לפניה לנשיאות, אך מרין לה פן תובעת, בתחכום מרשים, שהחברה הצרפתית תקבל אותה כאישיות פוליטית לגיטימית, ואת תנועתה - כהוויה פוליטית לאומית המשקפת את "רוח העם האמיתית". אין כמו 18 האחוזים שהיא השיגה בסיבוב הראשון כדי לתמוך בתביעתה זו, המורכבת משתי פעימות סותרות לכאורה: האחת מתנערת מה"אליטות", השנייה דורשת מהן הכרה.

"איך אתם יכולים להמשיך לדבר עלינו כאילו אנחנו קרימינלים שיש להפנות להם עורף", טוענים בזעם נציגיה, "כשאנחנו מייצגים כמעט רבע מהציבור הצרפתי?" לקראת הסיבוב השני אין ספק שהולנד וסרקוזי הבינו שאין להם ברירה אלא להתמודד עם הטיעון הזה. באיחור גדול מבינים סוף-סוף הפוליטיקאים הצרפתים שדבר-מה חמור מאוד, המדהד קולות מטרידים מן העבר, קורה לחברה שהם מנסים להנהיג.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

"הצרפתים מפחדים מהעולם שהשתנה", הגדיר זאת סרקוזי, כאילו מדובר באסון טבע בלתי נמנע, שהוא אינו אחראי לשום מרכיב בו, וכאילו לא זיגזג בשנה האחרונה בתחרות פופוליסטית עם הרעיונות של לה פן. הולנד בחר לדבר על איחוד, וביקש שכל אלה שהצביעו בסיבוב הראשון "נגד", יצביעו עכשיו "בעד".

אבל זה באמת לא פשוט. כי כל הסוציולוגים, הפרשנים והסוקרים שכשלו (שוב) בפענוח דפוסי ההצבעה של קהלים גדולים ושונים, ולא ידעו לנבא מה רב כוחה של הבחירה בפחד, בבדלנות ובשנאה שמציעה לה פן, לא הבינו (שוב) שהיא הצליחה לחלחל לקהלים הכי לא צפויים. למשל, יהודים בצרפת ובישראל, שמוכנים, בשם השנאה לערבים, להתעלם מההיבטים האנטישמיים של מסרי ה-FN. או מהגרים טריים הדוגלים בגירוש אלים של כל מי שבא אחריהם.

לאלה האחרונים מספקת לה פן זהות לאומית אינסטנט. לאחרים היא מעניקה תעודת זהות לאומנית, המתחפשת להגנה מ"העולם שהשתנה" - האבטלה, יוקר המחייה, העדר הביטחון הסוציאלי והאישי, התפוררות הסולידריות, הפערים המתעצמים בין עניים לעשירים והיחלשות מעמדה של צרפת, אבל מעל לכל הפחד מהמשבר הכלכלי הבא, המצטייר כצונאמי שימוטט את היורו וישאיר אחריו חורבן נורא. אולי רק גרמניה תיחלץ ממנו (עובדה, הבונדסבנק כבר מצמצם אשראי), כרגיל.

שנים רבות מדי התייחסו בצרפת למצביעי לה פן בהתנשאות ובסלידה. אולי עכשיו, כששני המועמדים נאלצים לחזר אחריהם, לא תהיה לצרפתים ברירה, והם ינסו לפצח את הבחירה בפחד. ואולי כבר מאוחר. אולי ההיסטוריה מתעקשת לחזור על עצמה. ואולי לה פן צודקת וזוהי, אכן, רק ההתחלה בצרפת ובאירופה כולה.

ואל יגבה לבנו: כל דמיון בין הסיפור הזה לסיפור אחר, קרוב ומוכר (על רקע בעיות דומות ושונות) - אינו מקרי כלל.

בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו