בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סמטוחת הסמח"ט - תובנות ולקחים

84תגובות

זכיתי בהתערבות. ידידי אמר: הסא"ל הזה יעוף כמו טיל. ואני אמרתי: הוא יודח כדי להישאר; ניצחתי. כי לא הרמטכ"ל מפקד היום על צה"ל, כי אם אלופי יש"ע - עסקניה ורבניה - ושלום אייזנר הוא הבן-יקיר להם.

החבטה בפרצופנו היתה כה עזה, עד שראינו כוכבים מרוב תדהמה; ולא ראינו את כל העפר שמסביב. לא שמנו לב שדווקא אייזנר זה, המרשים כל כך בחזותו המחנכת ובהילת המשמעת העצמית שקורנת מעור פניו המיוזע - הוא ולא אחר - שובץ כמדריך הראשי בבית היוצר לרוח המפקד, בבית הספר לקצינים. המיון הצה"לי שוב הוכיח כושר אבחון מחודד.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

ולא שמנו לב, שלא רק אייזנר נתקף שם אמוק, הפליא מכותיו כמשוגע, כאילו היה הרובה מטאטא, שגם יורה כשאלוהים רוצה; פקודיו ראו ממנו, וכן עשו. כך קיים בעל הגוף בגופו את צו "אחרי" ו"חתירה למגע".

ולא שמנו לב לאותם "כשלים מבצעיים ופיקודיים", שאינם עולים בקנה רובה אחד עם תורת הלחימה ומורשת הקרב של צבא המשטרה לישראל: כוחותינו לא נערכו כהלכה אל מול האויב, לא צפו את מספר רוכבי האופניים, לא נעזרו ביחידות מג"ב מיומנות פיזור. ומעל לכל - המצלמות בגדו: כאשר כבדה המערכה - דווקא אז "אזלו הסוללות". נתנו לצה"ל לנצח, והוא החמיץ את ההזדמנות.

עד לרגע זה לא לגמרי ברור על מה ולמה הודח פגע רע מתפקידו, ולציבור מתנחלים שלם נגרם זעזוע (מוח). האם בשל "כשל ערכי" או "כשל מבצעי" או סתם טמטום: הנסתם בלחץ לא קלט שמצלמים אותו. אפשר לסלוח על חבטה, אפשר למרוח אותה, אבל מה אפשר לעשות מול צילומי "בצלם". מותר להכניס פה ושם איזו זפטה רצינית, אבל לא לעיני כל העולם ואשתו הבלונדינית; זה כבר באמת מוגזם. היום, כשכל צרוע וזב נושא מצלמה בנדנו, חייב מפקד לראות עצמו כאילו הוא באצטדיון כדורגל או באולם התיאטרון; באותו סל תרבות.

לו נחשפו הכשלים הללו בצה"ל הישן, המוקדם, זה שהיה ואיננו עוד; לו כך קרה - ניחא לנו. דא עקא, שהם מתגלים עכשיו, בצה"ל החדש והמחודש, שעבר תהליך שיקום יסודי בעקבות מלחמת לבנון השנייה; באותו צה"ל, שכבר הוכיח את איכויותיו המשופרות ב"עופרת יצוקה", במשט המרמרה, בפרשת הרפז, בפיקוח על מערכות התאורה, לפני ששיגר את חיילותיו וחייליו לצעוד בהר ההריגה. חל שינוי והוא מורגש בשטח, לאחר שנים רבות מדי של מנוחה על זרים ומתחתיהם.

מסמטוחת הסמח"ט זכור רגע מכאיב במיוחד, לכולנו, שבו הופיעה אצבעו של אצבעוני: "האם האלוף הבין את המשמעות על זה שהאנרכיסטים שברו לסגן אלוף בצה"ל את היד", דקר אייזנר בסיכה חדה (הנוסח העברי והמתלעלע במקור). נשברה לו האצבע, אך הוא רוצה את כל היד - חבושה ותלויה על החזה כעיטור. לא רק לנועזים מחלקים עכשיו אותות, גם לקורבנות השווא. ככל שדו"ח המבקר מתקרב, כך מעגל המופת מתרחב. ואת הפצוע הזה - הלא ממש אנגלי - השאירו בשטח, מדמם.

מעל למקום שבו התרסקו אופניים יחלפו בקרוב מטוסים - ופניהם קדמה. "צה"ל מוכן לפעולה נגד איראן ברגע שיידרש", אמר הרמטכ"ל בראיונות רבים ובלעדיים לכבוד החג. בין מגרון לגבעת האולפנה, בין שר הביטחון לשר האסטרטגיה, ובאווירה הטובה והעניינית ששורה על המחליטים - הושלמו כל ההכנות למבצע המאה. צה"ל המשוקם קם, שולח זרוע ארוכה, ולקראת יום העצמאות הבא הוא יעגל את מספר החללים כלפי מעלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו