בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לנגוח בפעיל

149תגובות

פעם גם אני כמעט נגחתי בפעיל שלום דני. זה קרה לפני כמה שבועות בגינת לוינסקי, ליד התחנה המרכזית בתל אביב. היה קר מאוד והרבה אנשים נענו לקריאה של ארגון "מרק לוינסקי", לבשל ולחלק מרק לפליטים.

באנו בעשרות, עם סירים וקערות, וכמה מתנדבים ריכזו את חלוקת המרק בפינת הגן הקרובה לרחוב לוינסקי. בפינה רחוקה משם ישבה קבוצה של צעירים, סקנדינבים למראה, עם כלי נגינה והפיקו מקצבים אפריקאיים שמחים. התקרבתי אליהם. הרבה פליטים עמדו סביבם והצטרפו בשירה ובנגינה, כולנו רקדנו ושרנו יחד. זה היה יפה.

אחרי זמן מה הסקנדינבים קמו, נפרדו והסתלקו לכיוון אוטובוס גדול שחנה בפאתי הגן מול התחנה המרכזית. רציתי לדבר אתם, לומר להם שניגנו יפה, לשאול מאיפה באו ואולי להזמין אותם לחלק מרק אתנו. אז רצתי אחריהם ולפני שנעלמו, תפסתי ארבעה שהזדנבו מאחור. אני לא אוהבת לפנות לזרים אבל התגברתי, חייכתי בחברותיות מוחצנת ואמרתי היי לאחד כחול-עיניים. "ווי ניד טו גו", ענתה זו שעמדה לידו. ההוא בכל זאת השתהה קצת. "ווט דו יו וואנט?" שאל.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

נוכח עוינותם הגלויה מלמלתי משהו על מרק ורעב, ומשהעוינות לא שככה, שלפתי את נשק יום הדין. "אני עיתונאית ב'הארץ'", אמרתי. "יה רייט", בלונדי אחד גילגל עיניים. העלמה וי-ניד-טו-גו משכה ביד חברתה, מזרזת את החבורה להסתלק. בעלבוני הנדהם שאלתי מה עשיתי להם ולמה הם מתנהגים ככה. זה שהשתהה סינן שיש להם סיבות. אנשים מתייחסים אליהם לא יפה כאן, ישראלים ניגשים אליהם כדי לקלל ולהציק.

רציתי להסביר להם שזכויות אדם חשובות לי לאין שיעור מהגדרה לאומית, ולהראותם ישראל אחרת. רציתי לומר להם, אנשי ארצות הכפור, סוציאליסטים יפי מראה: תראו אותנו. האפריקאים הם לנו פליטים, לא מסתננים; ואתם, הרוב בישראל חושבים אתכם לילדים מפונקים שמתערבים בעניינים לא להם, אבל בעינינו אתם פעילי צדק. גם אנחנו רוצים זכויות לכל. כמוכם, אנו עוזרים לחלשים, וכמיטב המסורת, גם אנחנו עושים זאת לא בלי אשמה, לא בלי קורט של התנשאות מיסיונרית.

אבל לא ניתן בידי לומר דבר, כי השלושה המשיכו ללכת והמשתהה הצטרף אליהם והחמיץ לי פנים בפעם האחרונה, לפני שעלו כולם לאוטובוס.

מכיוון שנפגעתי כילדה שלא רוצים לשחק אתה, עמדתי בשביל ונלחמתי בזעם ובעלבון שחנקו את גרוני. חשבתי, פאקינג קולוניאליסטים נורדים עליונים, באים לשעשע את הפליטים ומתעלמים מהטקסטורה של גינת לוינסקי, שהיא לא רק הפליטים אלא גם ישראלים שרוצים לחלק מרק. פאקינג קולוניאליסטים מיסיונרים, מחלקים את האנושות לטובים, רעים וחלשים. עופו לי מהעיניים. רוצים לעזור לפלסטינים? בסדר. על חטאי הקולוניאליזם של אירופה לכו תכפרו במקום אחר ותשאירו לנו את פליטי עירנו.

התחשק לי לחבוט בראשו של חמוץ הפנים בעשרה סירים. וכך, גם אני, כמו סמח"ט הבקעה סא"ל שלום אייזנר, כמעט שנגחתי בפעיל שלום דני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו