בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החומוס, סלט קיומנו

24תגובות

אם מאמינים לפרסומות בטלוויזיה, נדמה שמתחת לסלעי הגיר והקירטון של ארץ ישראל, מתחת לגבעות הכורכר הנושקות לחוף, ולדיונות החול הרותחות, ולקילומטרים על קילומטרים של אספלט, בטון ואזבסט, זורם לו נהר גועש, רותח, של חומוס יהודי. הררי החומוס, סלט קיומנו, הם הישראליות בתמציתה האותנטית.

"רוצה לדעת ישראלי מה הוא?" נוכל לשאול תייר צהוב שיער ואדום חוטם, ולגרור אותו לאבו חסן, אבו גוש, ואבו ארבע (או, למקדונלד'ס, כמובן, שם יאכל את בן דודו החביב של החומוס, ה"סלט הקטן").

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

אחת מיצרניות החומוס, שיצאה עם פרסומת חדשה, שמה לה למטרה משימה לאומית חשובה מאין כמוה: כיאה למדינה בגיל מתקדם, ישראל יוצאת לחפש את שורשיה, את אותם אבות קדמונים המתפתלים ומתחפרים, אוחזים בקרסוליו של הבסיס הלאומי, ומייצבים אותו.

אבל, אומרת אותה יצרנית, אל תחשבו לרגע שחיפוש כזה יכול להתנהל בדרך המוכרת והמשעממת, באיזו פעילות אווילית שבה סתם יוצאים החוצה לחפש. לא ולא, זהו חיפוש ישראלי ברמ"ח איברים ושס"ה גידים.

ומהו חיפוש ישראלי? כזה שיחדור עמוק כל כך לתוך הסלעים העקשניים, עד שיימצא לא רק המקור האמיתי של הממרח היקר, אלא גם יוכח מעבר לכל ספק, שהמקור הזה אינו קרוב משפחה, חבר, או אפילו - חס ושלום - שכן. אנחנו, עם זקוף קומה, נחוש וגאה, חי לבד, נושם לבד, ומסתדר לבד, תודה רבה.

אי לכך, חיפוש שכזה - בדומה למאמצים רבים אחרים שנועדו להפוך את המולדת לעצמאית בתעסוקה, בחימוש ובאנרגיה - לא יתנהל במקומות נדושים כמו קרקוב או מרקש, לא בצנעא או בבודפשט, אלא פה ממש, עמוק מתחת לשכבות הבלי העולם הזה במקור החיים עצמם - קידוח חומוס 3.

בתחילה קודחי החומוס הנכבדים פגעו בשכבות העליונות בלבד - ערבים חביבים בגיל מתקדם מספיק כדי לקבל אישור להתפלל בהר הבית, שמציעים חומוס אותנטי למהדרין. כל שנותר הוא לקחת את חיוכם צרוב השמש, השיער המאפיר, האצבעות העבות משנים של הכנת חומוס, ולהכניס לקופסת פלסטיק שקופה. מברוק.

אך כיצד נפקיד את החומוס שלנו בידיים ערלות? ולכן, לאחר מחקר גנאולוגי מעמיק עוד יותר, גילתה סוף סוף היצרנית את האם הקדומה: אדמת ארץ ישראל הפורייה והקדושה, ארץ זבת, חלב ודבש, בתחומי הקו הירוק, כמובן.

ואלו פני האמת הנגלית לעין בפרסומת: בצילום רומנטי, השואב השראה לא מסרטי תעמולה של מפא"י משנות ה-50 אלא מבית היוצר של "שברולט" ו"באדווייזר", חקלאי, יהודי מסוקס נראה צועד בין שורות החומוס המוריקות, בחולצת טי, ג'ינס ועור צרוב.

אם תהיתם, חומוס זה אינו ראוי למאכל. לא. חכו. נדרשים "שלושה חודשים" בטרם יהפוך לגרגירים "נהדרים", אומר החלוץ, בעודו מלטף את הרגבים הרכים, מביט אל האופק וישר אל תוך לבכם.

כן חברים, עם חגיגות 64 שנות עצמאות, מתוכנו יוצא החומוס, פורץ מידיים עבריות, לאדמה עברית, ישר לקופסה עברית. אנחנו פה, והם שם. וכך, במכה ניצחת, פרץ הקידוח כביש מהיר, שיחבר, ללא רגשות אשם מיותרים, בין תל אביב, ירושלים, חיפה, ובאר שבע לאבו-חומוס האמיתי, והיהודי. חג עצמאות שמח.

הכותב הוא דוקטורנט בבית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו