בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה שיהיה להם אכפת מהחולים?

46תגובות

לפני יותר מעשור החליטה ממשלת ישראל, בעקבות לחץ ציבורי מאסיבי ובהתנגדות משרד האוצר, להקים בית חולים ציבורי באשדוד. לאחר דחיות חוזרות ונשנות ומכרז ראשון כושל, פירסמה הממשלה ב-2009 מכרז נוסף, שניגשה אליו מציעה אחת בלבד: אסותא, זרוע הרפואה הפרטית של קופת החולים מכבי. המדינה, שפחדה פחד מוות מהאפשרות שתצטרך להקים את בית החולים בעצמה, הכתירה את המתמודדת היחידה וציידה אותה במענקים ובהטבות שנועדו לכסות את רוב עלויות ההקמה.

אבל זה לא הספיק. אסותא ביקשה וקיבלה אישור להפעיל בבית החולים שירותי רפואה פרטית בהיקף של 20%-25% מהכנסותיה. כלומר, יותר מחמישית המשאבים בבית חולים ציבורי - שהוקם בתמיכת המדינה בעיר שבה כושר ההשתכרות נמוך מהשכר הממוצע במשק - מיועדים לבעלי אמצעים וביטוחים יקרים. החולים העשירים יוכלו לבחור את הרופא שיאבחן וינתח אותם, וחדרי הניתוח יישמרו להם בעדיפות ראשונה. השאר יתחלקו במה שיישאר.

מאז החלטתו של היועץ המשפטי לשעבר אליקים רובינשטיין, כי הפעלת שר"פ בבתי חולים ציבוריים אינה חוקית (2002), שבים וטוענים מנהלי בתי חולים ורופאים בכירים, כי בלי שירות רפואי פרטי מערכת הבריאות הציבורית תקרוס. השר"פ, לטענתם, הוא התחמושת האחרונה שיש בידיהם, המאפשרת להם להכניס משהו לקופתם המדולדלת ולמנוע את בריחת הרופאים למרפאות ולבתי החולים הפרטיים.

גם המדינה התגוננה כשהותקפה על אישור השר"פ באשדוד וטענה כי ללא ההיתר, אסותא תעשה "אחורה פנה" ומחזון בית החולים האשדודי יישארו רק חול ואבק. כלומר, ללא הבטחת רווח לגוף מסחרי, לא יכול לקום ולפעול בית חולים ציבורי בישראל.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

קשה לבוא בטענות לאסותא - חברה מסחרית, שמעוניינת ברווחים. קשה גם לבוא בטענות לעובדי מקצועות הבריאות, הבורחים בהזדמנות הראשונה מהמגזר הציבורי שבו הם נאבקים על פרנסתם, לזרועות המגזר הפרטי שמתגמל אותם בנדיבות. רק לא מכבר הודיע סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, על השקת פיילוט להכשרת תיכוניסטים ובוגרי תיכון, שישמשו אחים ואחיות בבתי חולים ציבוריים, ובכך כירסם עוד יותר במעמדם הנמוך ממילא של האחים והאחיות בישראל, הכורעים תחת עומס עבודה לא הגיוני בשכר נמוך.

אולם קשה עד בלתי אפשרי לקבל את עמדת המדינה, שהפנימה ומיסדה מצב שבו מי שיכול רוכש לעצמו טיפולים מאריכי חיים, ומי שלא, שיחכה לתורו (המאוחר בכמה חודשים) ויסתפק בטיפול פחות טוב. כאשר המדינה מסכינה עם המצב הזה היא מוותרת ביודעין ובגלוי על אזרחיה החלשים.

זה לא קורה בגלל החרדים, זה לא קורה בגלל הערבים ולא בשל הצורך בעוד "כיפת ברזל". זה קורה משום שמי שנמצאים בחלונות הגבוהים מכירים רק את הצד השבע של המציאות. כשמישהו משרינו או מבני משפחותיהם זקוק לבדיקת MRI או לניתוח מסובך, הוא מקבל מיד מענה וטיפול מסור מטובי המומחים.

עליהם לא נגזרים חודשי המתנה מורטי עצבים בתור לבדיקה או לניתוח, ומעל לראשם לא רובצת חרדת מימון הטיפול בהורים קשישים או חוות דעת של מומחה לבעיה בריאותית שהתגלתה אצל הילד. הם לא מכירים כלל את הפן הזה. אז למה שיהיה להם אכפת ממאות אלפי חולים המופקרים בבתי החולים הציבוריים?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו