בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפתע גרוניס הוא מושיע

46תגובות

אם למישהו נדרשה הוכחה לרדידות המחשבה האחידה שהשתלטה על המחנה המתקרא שמאל בישראל, בא נאום נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס לפני שבוע וחצי וניפק אותה. אחרי שבמשך חודשים רבים הוא היה הדמון הגדול של השמאל - איש הימין שמאיים להחריב מבפנים את מעוז הנאורות האחרון בקרית הממשלה - נהפך גרוניס באחת למושיע, מי שיצילנו מכוחות החושך שקמו עלינו, וכל זאת משום שקרא לא לקבל את חוק יסוד: החקיקה המוצע, אלא את ההצעה מ-2004 (הדורשת רוב של 70 ח"כים ולא 65, כדי "להתגבר" על פסיקה של בג"ץ, הקובעת שחוק בטל מחמת היותו מנוגד לחוקי היסוד). די היה בכך כדי להעבירו את מבחן השמאל. אוי לרדידות.

אותה רדידות מחשבתית גרמה לרבים מהמגיבים לסבור, שגם מעט אנשי השמאל (כמו הח"מ) שתמכו בהצעה הנוכחית, עשו זאת בעל כורחם משום שסברו שזו ההצעה הטובה ביותר שניתן להשיג עתה, בחזקת הרע במיעוטו. לא כך הדבר. לטעמי, זו ההצעה הנכונה והטובה ביותר, והייתי תומך בה גם אם לשמאל היו 90 ח"כים, והוא היה מסוגל להעביר כל הצעה שרצה. היא נכונה משום שהיא מאזנת בצורה מיטבית בין כוחו של בית המשפט העליון לסמכויות הכנסת, ומבנה את "האיזונים והבלמים" שכה חסרים בשיטה שלנו.

החסמים שמציב חוק זה בפני שתי הרשויות יביאו לידי כך שאף רשות לא תצבור יותר מדי כוח, ולעולם תהיה מאוימת על ידי הרשות האחרת. זו, ולא שלטון בעלי הכוח בפרק זמן אקראי, היא הדמוקרטיה במהותה. לכן אנשים המחזיקים בתפישת עולם שמאלית היו אמורים לתמוך בחוק. אבל השמאל הישראלי מוכיח שוב שהוא מכפיף את ערכי היסוד שלו לאינטרסים קצרי הטווח. כמו שתמך בהתנתקות למרות האופן האנטי-דמוקרטי שבו הוצאה לפועל, כך הוא תומך עתה במתן כוח עצום לבית המשפט העליון (כשהוא דורש שחוק שנפסל לא יוכל להיחקק שוב), מתוך אמונה שהעליון יגן על ערכיו. אלא שההיסטוריה מלמדת שזו אמונה כוזבת.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

מאז ומעולם היו בתי המשפט גורמים שמרניים, ולכן בעתות של שינויים הם שימשו גורמים מעכבים. כמעט תמיד הם הגנו על בעלי הכוח מפני מהפכות שביקשו לשנות את הסדר הקיים ולהיטיב עם קורבנותיו. כך קרה עם חקיקת הרווחה החשובה ביותר של מאה השנים האחרונות, חקיקת הניו-דיל של רוזוולט. בתחילה היא הוגדרה בעליון כ"בלתי חוקתית", משום שהמעורבות הממשלתית במשק איימה לפגוע ברכושם של בעלי ההון. כך ביטל בית המשפט בקולומביה את חוק שכר מינימום לנשים, בטענה שהוא מנוגד לחוקה בשל פגיעתו ב"חירות האזרחים להתחייב בחוזים כרצונם". כך עלול לקרות גם עם חקיקת הבריאות החשובה של אובמה, הנדונה בעליון בארה"ב בימים אלה.

אנשי השמאל המצפים לישועת עליון צריכים לזכור את כל אלה, כשהם בוחרים לוותר על איזונים ובלמים בין רשויות השלטון. ניתן לדמיין תרחיש שבו השמאל מצליח להשיג רוב בכנסת ומגיע להסכם שלום, אבל העליון פוסל את החוק ליישומו, משום הפגיעה בקניין של חלק מהאזרחים, שייאלצו לוותר על בתיהם. האם גם אז ייטען שאסור לחוקק "חוק עוקף בג"ץ"?

אמת, מפתה להיתלות באמונות שווא מאשר לשוב לפוליטיקה הישנה ולגייס את אהדת ההמונים. אבל דווקא אנשי שמאל אמיתיים אמורים להיזהר מאמונות כזב כאלה. יש די מהן בצד השני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו