בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אכן תפישה משיחית

22תגובות

כאשר גינטר גראס אמר שישראל מפוחדת היא סכנה לא רק לעצמה אלא לעולם כולו, הציבור הישראלי סירב להתמודד עם האמירה הקשה. המגננה השבטית הישראלית לדברי גראס עסקה בחוצפתו, בעברו ובדמותו של הדובר. באשר לתוכן דבריו, יוק.

קשה יותר להתכחש לדברי ביקורת על ההנהגה הישראלית "המשיחית", המזינה עצמה ב"מצגי שווא" - כשהם באים מלב הממסד הביטחוני, מראש השב"כ לשעבר. אך אפילו כאן, דפוס התגובה של השבטיות הישראלית היה בעיקרו הכחשה. בודדים התמודדו עם תוכן דבריו של יובל דיסקין. הדיון הציבורי עסק בעיקר בדובר ובמוטיבציות הפוליטיות שלו. חלק מהמגיבים אמרו "קטונתי" מלחרוץ דין על הדברים עצמם, אך הרגישו מספיק "גדולים" לפסוק שדיסקין גרם נזק בל ישוער למאמצים לבלימת איראן.

בניגוד לישראל, שבה כל אמירה ציבורית שנויה במחלוקת נתפשת כפוליטית ולכן ככזאת שאינה אמת, באמריקה יש כבוד לאמת העובדתית, ודווקא באמירות פוליטיות. כחלק מאתוס זה יצר "וושינגטון פוסט" את "מבחן פינוקיו", הבודק את מידת האמת העובדתית באמירות פוליטיות. דברי דיסקין שייכים לתחום ההערכה יותר מאשר לתחום העובדתי הטהור, ולמרות זאת, יש להעמיד אותם למבחן פינוקיו: האם הם מבוססים על אמת עובדתית?

אתחיל בצורה. האם הוגן לכנות את התפישה של בנימין נתניהו בעניין האיראני "משיחית"? כדי להשיב לשאלה זאת יש להשוותה לאופנים שבהם אריאל שרון ואהוד אולמרט טיפלו בסוגיה. שרון סבר שחיוני שישראל לא תצטייר כחוד החנית העולמי בעניין איראן; זו בעיה גלובלית, ואסור שתיתפש כבעיה ישראלית. שרון לא דיבר מעולם בפומבי על אופציה צבאית. כשהועלו בפניו מחשבות בדבר תקיפת מתקני הגרעין בנתאנז, עוד כשהיו בחיתוליהם, הוא דחה אותם מכל וכל. הוא סבר שיהיה זה משגה להשתמש באופציה צבאית כקלף של לחץ על איראן. הוא כנראה חשש שבניית בלוף כזה תחייב לפעול על פיו, ותיצור מלכוד עצמי.

אפילו אולמרט, שבמשמרתו חלה הסלמה בנושא, הקפיד לשמור על פרופיל נמוך, ובוודאי לא התיר לרטוריקה להתעצם לווליום אפוקליפטי. נאום הרצליה שלו על איראן הוא מופת לשילוב שקול של נחישות וזהירות. חשוב לא פחות, שרון ואולמרט הבינו שאסור לאבד פרופורציות, ושהנושא הפלסטיני מרכזי יותר כשמדובר בקיומה של מדינת ישראל.

נתניהו שינה את כללי המשחק מהקצה לקצה. לא רק שהפך את הנושא האיראני לחזות הכל, אלא גם יצר את הקשר המעוות בין איראן והשואה, אחמדינג'אד והיטלר. ראו את נאום עמלק שלו באושוויץ, דבריו בוועידת אייפא"ק על הזיקה שבין אושוויץ לנתאנז, או דבריו ב"יד ושם" ביום השואה. כל אלה הם בעליל ביטויים לאופן המשיחי שבו ביבי רואה את הבעיה, מצדה האיראני ומצדה הישראלי.

באשר לתוכן, האם זה הוגן עובדתית לומר שנתניהו וברק יוצרים "מצג שווא" בנושא האיראני? גם כאן תשובתי היא כן רבתי. דיסקין צודק כשהוא מדבר על קונסנסוס בין רוב המומחים העוסקים בנושא, שלפיו במצב הנוכחי הפרויקט הגרעיני האיראני מתנהל באופן אטי ומחושב, ונראה שראשיו טרם החליטו מהם יעדיו הסופיים - פצצה או יכולת, ואם יכולת, אז באיזה היקף ומאיזה סוג.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

רבים, בהם הרמטכ"ל בני גנץ וכותב שורות אלה, סבורים שהסבירות שאיראן תייצר פצצה בתנאים הנוכחיים אינה גבוהה. זו הסיבה לכך שמומחים רבים סבורים שתקיפה ישראלית כיום לא רק שלא תבלום פצצה איראנית, אלא דווקא תאיץ את בנייתה. תקיפה תיתן לאיראנים הזדמנות פז לנטוש את האמנה הגרעינית, להיות חופשיים מסייגים ופיקוח, ולהצהיר מפורשות שמאחר שהותקפו על ידי מדינה גרעינית זכותם להחזיק בפצצה משלהם.

יש אף הסבורים שמאחר שתקיפה ישראלית כיום תהיה מהלך אי-רציונלי מבחינת ישראל, כל הדיבורים הפומביים על תקיפה הם "מצג שווא" גדול, בלוף, שנועד להגביר את הלחץ על איראן. אך כדי שהבלוף ייראה אמין חייבים להשתכנע שבעל הבית השתגע ויפעל מתוך תחושה משיחית, ואפילו בלתי רציונלית. האם נתניהו הוא בעל הבית שהשתגע ומהמר על אפוקליפסה קטנה כדי למנוע אפוקליפסה גדולה, ואילו ברק הוא הבלופר שברגע האמת יירתע מפעולה - או להיפך?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו