בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספרטה הולכת לבחירות

213תגובות

הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון שוב הולכת לבחירות; הן תהיינה דמוקרטיות, בטח דמוקרטיות. העילה להקדמתן היא חוק טל ואיומיו של אביגדור ליברמן להעלות את חוק "הגיוס לכל"; הסיבה האמיתית היא שאיפתו של ראש הממשלה להקדים את הבחירות בישראל לאלו שבארה"ב, ובכך אולי לסלול את דרכו להתקפה על איראן. שתיהן, העילה והסיבה, משמען צבא, מלחמה והתקפה. ספרטה (הישראלית) שוב הולכת לבחירות.

אם בקיץ שעבר עוד חשבנו שנגמלנו, שהתבגרנו, שהתפכחנו סוף סוף, כי אז באה מערכת הבחירות הזאת והוכיחה כבר בראשיתה: לא דובים ולא סדר יום אזרחי. הסימנים המוקדמים נראו כבר ביום העצמאות: שוב היה זה חג הצבא. מרבית העיתונים דמו לגיליונות עבשים של "במחנה" עם כל סיפורי הגבורה הצבאית לעייפה, מטוסים מתוצרת אמריקה חגו בשמיים והיו למקור הגאווה הלאומית היחידה כמעט.

אחר כך התפנתה ישראל לדון בבעיות השעה הדוחקות: איך תגייס כבר, לעזאזל, את החרדים לצבאה. גיוס לכל, כמו בספרטה, גם אם (בינתיים) לא נהרוג את התינוקות החלשים והפגועים, כמו שם. המחאה היחידה שנראית כרגע בסביבה היא זו של "מאהל הפראיירים". אלו כבר טבעו, בדורסנות טיפוסית, את סיסמתם הטרום-פאשיסטית והמיליטריסטית, שהיא ההגדרה החדשה-ישנה של הישראליות: "ישראלי אמיתי לא משתמט". מי שלא עומד במחסומים ולא מפציץ את עזה - לא ישראלי. קבלו את הלא-פראיירים, שלא ישקטו עד שאחרון תלמידי הישיבה יתגייס כמותם. הישראלים הללו מוכנים להיות קלגסים ונוגסים, כובשים ומתעמרים - רק לא פראיירים.

בנימין נתניהו, בכבודו ובעצמו, קיבל את נציגיהם לשיחה, כמו שלא קיבל הרבה נציגי מחאה אחרים, וכמוהו ליברמן. יודעים השניים את נפש עמם. גם ההבטחה החדשה של הפוליטיקה הישראלית ותקוותה המפציעה, יאיר לפיד, מנהיג "המרכז", הקדיש את אסיפת הבחירות הראשונה שלו כמעט רק לנושא המסעיר הזה - גיוס החרדים. זה סלע קיומנו, זו הבעיה הבוערת ביותר העומדת לפתחנו - האם לייבל'ה ירוץ על הג'בלאות, האם פישל'ה יאכל מהמסטינג הלאומי. אם לא יעשו כן, שמאל וימין יחדיו ירדפו אותם עד חורמה, עד שילבשו מדי צה"ל ויעברו את מבחן הישראליות.

אין נושא שמאחד כאן את ליברמן עם לפיד, שאול מופז ושלי יחימוביץ', כמו הנושא המאוס הזה. ולזה תיקרא חברה אזרחית ודמוקרטית. הכיבוש יושכח כליל, לא תשמעו עליו מלה במערכת הבחירות, המחאה החברתית נמה את שנתה, המאיימת להימשך גם בקיץ, קרעי הדמוקרטיה מאיימים להתרחב ושברי שלטון החוק לא מעניינים - ואנחנו נלך לבחירות כדי להראות להם, לחרדים.

אבל מערכת הבחירות הבאה לא תיסוב רק על גיוסם, גם אם זה יהיה דגלה העיקרי. נתניהו הולך אליהן, מסבירים יודעי הדבר, גם כדי לתקוף את איראן. גם כאן לא יהיה דיון עומק רציני, רק ביסוס כוחו של המנהיג, כדי שיוכל לשעוט לבושהר ולבנות ביצהר, לדהור באין מפריע לפורדו, ולעזאזל עם האזהרות. לא יעזור בית דין, לא עמדת העולם וגם לא חבורת הביטחוניסטים המתריעים בשער. עובדה, גם אחרי כל מה שאמרו מאיר דגן ויובל דיסקין על נתניהו, לא נרשם אפילו רעד קל בכנף מטוס הפופולריות שלו.

את המנגינה הזאת לא נפסיק לשיר: ספרטה בישראל. ובספרטה כמו בספרטה: הביטחון הוא הדת והצבא הוא הפולחן. הגיוס לצה"ל, שחלק גדול מפעילותו השוטפת נובע מהיותו צבא כיבוש, אינו רק הכרח בל יגונה, אלא "ערך". את הקריאה: מי לה' אלי, החליפה בישראל הקריאה: מי לצבא אלי. כל הסוגיות הגורליות העומדות לפתחה של ישראל, הכיבוש, השלום (מה זה?), שלטון החוק, הדמוקרטיה והפערים החברתיים, שוב יידחקו הצדה - במזיד, בוודאי במזיד - ואותן תחליף במערכת הבחירות הסוגיה השולית של גיוס החרדים, כשברקע תרחף השאלה אם ישראל תצא לעוד התקפה אזורית. כמה טוב שהקדימו את הבחירות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו