בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצעה לגוש השמאל

על השמאל לחדול ממנהגו להעמיד את הבוחר הישראלי בפני הברירה הבוטה, "גבולות 1967 עכשיו, או קץ הדמוקרטיה", ולהציע דרך ביניים. רק כך יוכל להפסיק את הנהירה ימינה

96תגובות

מאחר שהבחירות קרבות והולכות, השאלה המרכזית היא, אם יש סיכוי לשנות את האיזון בין גוש המרכז-שמאל לבין הגוש המורכב מהימניים והדתיים. עוד ארבע שנים של קואליציה הדומה לזו המכהנת בישראל בשנים האחרונות, עלולות לחסל סופית את האפשרות לפתרון שתי המדינות, ולהפוך את ישראל למדינה מנודה.

הבוחר הישראלי העניש קשות את השמאל ופחות או יותר סילק אותו מהכנסת. לכן, צריך ללמוד מהטעויות. הטעות הראשונה היתה הטענה כי יש להגיע להסכם עם הפלסטינים במהירות, שאם לא כן ישראל תאבד את שותפיה הפלסטינים המתונים. הציבור דחה את האזהרה: אם יש סכנה שהחמאס יחזור בקרוב לשלטון, הבהירו הבוחרים בקלפי, אנחנו לא מוכנים להסתכן באפשרות שטילים ישוגרו אל תל אביב כשם שהם משוגרים אל שדרות.

עד כה, החמאס לא הראה כל סימן שהוא ממתן את עמדותיו במידה שתפיג את חששות הישראלים. סגן ראש הלשכה המדינית של החמאס, מוסא אבו מרזוק, שהתראיין באחרונה לעיתון היהודי "פורוורד", ניסה לשכנע את יהודי ארצות הברית שהארגון יכול להיות שותף, אך השיג תוצאה הפוכה.

הוא אמר בבירור כי יתייחס אל כל הסכם שלום בין ישראל למחמוד עבאס, כאל הפסקת אש בלבד. הוא גם הגן על השימוש שעושה החמאס בציטוטים מתוך "הפרוטוקולים של זקני ציון" ואמר: "הציונים היו אלה שכתבו את זה, ואחר כך אמרו ‘לא, אנחנו לא כתבנו'". כשהמראיין הצביע על העובדה הידועה, כי "הפרוטוקולים" הם זיוף, אבו מרזוק נדהם: "באמת? זו הפעם הראשונה שאני שומע על כך".

אני מאמין כי המחקרים והסקרים הרבים שנעשים לקראת הבחירות, ממעיטים בערכה של ההשפעה שיש לחמאס על החברה הישראלית. זוועות האינתיפאדה השנייה וההפגזות על הנגב מעזה גרמו טראומה קשה לישראלים, שאינם מוכנים להסתכן בהישנות של תרחיש דומה ולכן, פונים לימין.

תגובת השמאל לחוסר הנכונות לקחת סיכונים נוספים למען השלום, היתה האזהרה שישראל חייבת לבחור: נסיגה לקווי 1967 או העמדתה של הדמוקרטיה בסכנה. תגובת הבוחרים היתה תזוזה גדולה יותר ימינה וחיזוקן של מפלגות כמו "ישראל ביתנו" ו"הבית היהודי", שהדמוקרטיה אינה בראש מעייניהן. נראה כאילו הבוחרים אמרו לשמאל: "אם עלינו לבחור בין ביטחון לבין דמוקרטיה, נבחר בביטחון".

איך אפשר לעצור את הנהירה ימינה וההתרחקות מהדמוקרטיה הליברלית? לדעתי, האופציה המציאותית היחידה היא לחדול מהעמדת הבוחר הישראלי בפני הברירה הבוטה: "גבולות 1967 עכשיו, או קץ הדמוקרטיה".

בשלב הנוכחי יש רק שתי דרכים מציאותיות לכך, ששתיהן מיוצגות על ידי ראשיהם לשעבר של שירותי הביטחון הישראליים. האחת היא התוכנית הדו-שלבית של שאול מופז, שהוצגה לראשונה לפני שנתיים. הוא מציע להקים מיד מדינה פלסטינית על 60% מהגדה המערבית. בכך ישתחררו יותר מ-99% מהפלסטינים מהשלטון הישראלי, בלי לסכן את ביטחון המדינה. זה גם ייצור אווירה נוחה יותר להשגת הסכם קבע וליישומו בבוא הזמן.

עמי אילון ושותפיו ביוזמת המועצה הציבורית "עתיד כחול לבן", נוקטים קו דומה. הם טוענים כי האווירה הנוכחית לא תאפשר משא ומתן פורה עם הפלסטינים ולכן, כהכנה לפתרון שתי המדינות, הם סבורים שישראל חייבת לבצע באופן חד-צדדי סדרת צעדים קונסטרוקטיביים, כולל נסיגה בשלבים מאזורי הגדה המערבית שבהם חיים רוב הפלסטינים.

שתי ההצעות הללו מעשיות. הן מתחשבות בעובדה שהישראלים לא יסכימו לשום תוכנית שיהיה בה סיכון שהחמאס יתפוס את השלטון בכל השטחים שבגבולות 1967, אם הם יזכו בעוד מערכת בחירות בעתיד הקרוב. בה בעת, הן מונעות את הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית על ידי הימין האידיאולוגי, שנעשית בחסות החששות הביטחוניים של ישראל. כמו כן, הן מוודאות שזכויות האדם של הפלסטינים יהיו מוגנות טוב יותר ללא פגיעה בביטחון ישראל בעתיד הקרוב.

מעשיות כזאת נחוצה ביותר כדי לזכות בתמיכת הזרם המרכזי במדינה - אותם שני שלישים שחושבים כי רק פתרון שתי המדינות יוכל להציל את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אך חוששים לנקוט את הצעד הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו