בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפראיירים נמאס

11תגובות

מי שצפה בהשתוללות המנצחת של הימין המשיחי בוועידת הליכוד הבין את חגי עמיר. סימן הניצחון בידיו נראה כמדויק בסימנים. אפילו השלטון הימני-הדתי ביותר אינו מספיק לרכבת המשיחית הדוהרת מניצחון לניצחון. אבל דווקא מי שצפה בהשתוללות הבין, שניצחון שלטון בנימין נתניהו בבחירות הקרובות אינו ודאי.

החוכמה המקובלת גורסת, שלשם ניצחון בבחירות נדרש מועמד אהוד הנתפש כריאלי. ואולם כדרך חוכמות מקובלות, היא אינה נכונה. מועמד כזה, כיצחק רבין, עדיף אך אינו הכרחי. לפעמים הושגו בישראל ניצחונות סוחפים בלעדיו. ב-1981 היה מנחם בגין "במיטבו" בכיכרות, אבל ב-1977 היה המצב שונה. בגין הסתגר בביתו בהיפוך המאניה, ועזר ויצמן הוביל את המערכה. מעטים מהמצביעים אז ראו בבגין מועמד ריאלי לראשות הממשלה. המהפך הושג מהצבעות המחאה. ב-2006 השיג הלא-ימין את הגדול בהישגיו מ-1969 - 70 מנדטים. רק מיעוט מבוטל רצה באהוד אולמרט, עמיר פרץ, או רפי איתן כראשי ממשלה. הצבעת ההתנגדות מול הימין-הדתי היתה חזקה דיה.

אם יושגו בבחירות הקרובות 61 מנדטים לגוש הלא-ימין, אין ודאות שמישהו מאנשיו יהיה לראש הממשלה. הדבר תלוי בחוכמה של שלי יחימוביץ', שאול מופז ויאיר לפיד. אינטרס בכך יש להם, ולכן יש סיכוי סביר. אך גם אם נתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה - ברגע שהרוב הימני-הדתי יישבר, ישראל תשתנה. לשבירת הרוב הימני-הדתי יש סבירות לא מבוטלת.

בבחירות האחרונות היתה הגדולה במפלגות מפלגת הלא-מצביעים. כשסופרים רק את מי שנהגו להצביע עד 1999 והפסיקו, מדובר ב-750 אלף מצביעים. המספרים מדהימים. בכל מערכות הבחירות בישראל נרשם שיעור הצבעה דומה של 77%-78%. מדובר בשיעור ממשי של יותר מ-90% הואיל ועשירית מהמצביעים היגרו, או נמצאים זמנית בחו"ל.

אחרי 1999 ודעיכת התקווה נוצרה באחת מפלגת הלא-מצביעים. אין המדובר באי-הצבעה מנותקת, אלא במחאה זועמת ומעורבת המתבטאת באי-הצבעה. 13.5% מהאזרחים - חמישית ממי שנהגו להצביע עד 1999 - הפסיקו להצביע בייאוש מתריס. הרוב המכריע של הלא-מצביעים אינם מחוגי החרדים, מתנחלים, דתיים ועולי ברית המועצות לשעבר ששמרו על אחוזי השתתפותם בימין. רוב הנעדרים אינם נוטים לימין.

שלוש סיבות עשויות להחזיר אותם לקלפיות, ובגדול. הראשונה, והחשובה מכולן, היא המחאה. המשך הגיוני של היציאה מאדישות למחאה בשדרות הוא הגעה לקלפיות. ב' זה בחירות. הבשורה הזאת מתחילה לנוע ברשתות החברתיות. סיכויי התממשותה גבוהים. הסיבה השנייה היא גל הנגד לעוצמת העולם הדתי-חרדי-משיחי בשלטון. הצלחת מחאת "הפראיירים" נובעת מרצון הרוב הלא-דתי קיצוני להשיב לעצמו את חייו במדינתו. כש-52.5% מתלמידי כיתה א' המוגדרים כיהודים נשלחים לחינוך דתי או חרדי מסובסד, הקרוב יותר בהשקפותיו לחגי עמיר מלרבין - הרגע האחרון ליציאה מהבית לקלפיות הוא עתה.

הסיבה השלישית גרמה ליובל דיסקין להתייחס לשלטון כמשיחי. נתניהו חצה השבוע כל קו בעניין המלחמה עם איראן. מי שמדבר על השואה אינו יכול לחמוס מאזרחיו קליפות תפוחי אדמה למסיבת שחיתות אישית. נתניהו מיקם את הבחירות באמצע קיץ ההכרעה. זהו האופרטוניסטי שבתעלולים.

לפני מלחמה מוכרחים להגן על העורף, לייצר ברית עמוקה עם המערב, ולהשיג שלטון יציב. לשיטת נתניהו, החלון למלחמה הוא מאמצע יולי לאמצע אוקטובר. לשים שם את עז הבחירות הוא המופקר בהימורים המשיחיים. מלחמה - שסביר שתהיה ארוכה - רגע לפני בחירות, היא הפקרות. מלחמה רגע אחרי בחירות, מתוך ממשלת מעבר, היא בוודאי הימור מופקר. והרי נתניהו יכול גם להפסיד. מטרת מועד הבחירות היא לדחות בארבע שנים את הנקמה בקלפי של הבוחרים ששרדו - על המלחמה. למחאת הפראיירים מול האופרטוניזם המשיחי שמנצל אותם נוספה סיבה קיומית. ייתכן שה-61 בדרך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו