בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצ'קים הדחויים הגיעו לפירעון

16תגובות

לאחר שלוש שנים של מדיניות "יש לי" חסרת אחריות, הגיע יום התשלום. פתאום מתברר, שיש בור עצום בתקציב, שמאזן התשלומים עבר לצד השלילי, שהצמיחה במגמת ירידה, שהאבטלה מטפסת, ששום רפורמה משמעותית לא בוצעה ושהאופק הכלכלי נראה קודר ומסוכן. וזאת סיבה מספקת להקדמת הבחירות.

כי בשונה מכל הבעיות האחרות, רק לנושא אחד יש לוח זמנים מחייב: אישור תקציב המדינה. עם יתר הבעיות אפשר להסתדר, לתחמן, לדחות ולהקים ועדה, אבל אם עד סוף מארס 2013 לא יאושר תקציב - הממשלה תיפול באופן אוטומטי.

לכן, עם כל הכבוד לוויכוח בעניין חוק טל החוצה את הקואליציה, להתחייבות לפנות את מגרון שאינה פופולרית בחוגי הימין, לחשש מפני הנשיא ברק אובמה אם ייבחר שנית ולתנועות המחאה של הקיץ - הנושא הכלכלי הוא שהכריע את הכף.

כדי ליישר ולתקן את כל מה שקילקלו היה על בנימין נתניהו ויובל שטייניץ להגיש תקציב ובו קיצוצים וגזירות בסכום אדיר של 15 מיליארד שקל. לכך לא היה להם רוב בממשלה ובכנסת. חבריהם מהקואליציה לא היו מסכימים. הם רוצים להיות "טובים" בשנת בחירות; והאמת היא, שגם נתניהו ושטייניץ מפחדים להיות "רעים". לכן הפתרון היחידי הוא הקדמת הבחירות והקמת ממשלה חדשה, שתסכים לבצע בשנתה הראשונה את מה שהממשלה הנוכחית אינה מוכנה לבצע בשנתה הרביעית, כשחרב הבחירות מתהפכת מעל לראשה.

בשנתיים-שלוש האחרונות הלכה ישראל בניגוד לכיוון העולמי. בעוד מדינות אירופה הבינו שאין להן ברירה אלא לנקוט מדיניות של קיצוצים וגזירות, נתניהו ושטייניץ ניהלו מדיניות של יד רחבה. הם שינו את כלל ההוצאה בתקציב (בתמיכת נגיד בנק ישראל, שעכשיו מתלונן על הגירעון) מיד כשעלו לשלטון, וכך איפשרו גידול חסר תקדים בהוצאות הממשלה: תוספת של 18 מיליארד ב-2011, ועוד 15 מיליארד ב-2012. הם העריכו באופטימיות מופרזת, שהצמיחה ב-2012 תהיה 6.2%, ואילו בפועל היא כ-3% בלבד. הם גם התחייבו לבצע את ההמלצות היקרות של ועדת טרכטנברג, כמו חינוך חינם מגיל שלוש, בלי שקיצצו במקביל בתקציב הביטחון. כי לקצץ קשה ולהוסיף זה פופולרי.

ואם אין די בכך, הרי שבאחרונה אנו עדים לכלכלת בחירות בוטה. נתניהו ושטייניץ חילקו לציבור הנחות במחירי הבנזין ונתנו לגמלאים הטבות במיסוי. הם סיבסדו את מחיר הסולר לחברת החשמל, חילקו תוספות שכר גבוהות לקבוצות לחץ שונות, העניקו מיליארדים להשכלה הגבוהה, הגדילו את את הוצאות הביטחון וחילקו תוספות שמנות לכל המשרדים ולכל מפלגות הקואליציה. כיף לחלק צ'קים דחויים; הבעיה היחידה היא, שיום אחד מגיע מועד הפירעון, ומועד זה הוא תקציב 2013.

וכאשר אווירת "יש לי" השתלטה על המרחב הציבורי, לא רצו חברי הכנסת להישאר מאחור. לכן הגישו עשרות חוקים פרטיים, ה"מטיבים עם העם" במיליארדי שקלים, ועוד עשרות בקשות מוועדת הכספים להעברת מיליונים ליעדים מגזריים שונים, כדי שיהיה ברור מיהו חבר הכנסת הטוב הראוי להיבחר בשנית.

אם היה לנו שר אוצר רציני בעל כוח פוליטי, הוא היה מונע את המחזה המביש. אבל שטייניץ אינו שולט בחברי הכנסת, הם לא סופרים אותו ממטר.

היתרון של ממשלה חדשה הוא, שכחלק אינטגרלי מהמשא ומתן הקואליציוני יגיעו הצדדים להסכמה גם בנוגע לקיצוצים ההכרחיים בתקציב. לכן מיד לאחר הקמת הממשלה החדשה נהיה עדים לתוכנית כלכלית חדשה, שתחסל את הפרות הקדושות שעכשיו אי אפשר לגעת בהן.

נתניהו ושטייניץ אכן אשמים במדיניות "יש לי" חסרת אחריות ובחריגות בתקציב; אבל מזל שעכשיו לפחות, ברגע האחרון, הם החליטו נכון, להקדים את הבחירות, מה שיאפשר הגשת תקציב מתוקן ל-2013 עד סוף השנה.

כך לפחות נינצל מהגורל המר של יוון, ספרד, פורטוגל ואיטליה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו