בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרשו לעצמכם להיות פחות נחמדים

44תגובות

הרשו לעצמכם. עשרות שנים הייתם כפופים לצו הממלכה. עשיתם מה שצריך. הייתם ילדים טובים, פחות או יותר, הלכתם לבית הספר וסיימתם 12 שנות לימוד, התגייסתם לצבא, אחר כך טיילתם ולמדתם ועשיתם - אתם או בני זוגכם - מילואים, וילדתם ילדים ועבדתם ושילמתם מס הכנסה ובריאות וביטוח לאומי ומסים עקיפים. בקיצור, עשיתם מה שצריך בשביל עצמכם ובשביל המדינה. כך חשבתם, והמחשבה הזאת מילאה אתכם בתחושת נועם של ביטחון ושל שייכות, של התפתחות אישית ושל תרומה לכלל.

הרשו לעצמכם לחשוב על שורת האירועים ב-48 השעות שחלפו מערב יום העצמאות. בשעה 22:30, ערב החג, הטילה המשטרה עוצר על משרדי עמותת "זוכרות" בתל אביב. המשטרה כיתרה את הבניין, סגרה את כל פתחי היציאה וצוות השוטרים הבהיר לנמצאים בבית, כי לא יאפשר לנוכחים "להפר את הסדר הציבורי". נשאלת השאלה איזה סדר ציבורי? מהיכן שאבה המשטרה את המידע, ומתוקף איזה צו סגרה את הבית על יושביו? האם הפרו אנשי העמותה את החוק אי פעם?

חצי יום מאוחר יותר, על במת חידון התנ"ך, בירך שר החינוך גדעון סער את ראש הממשלה על ש"ערב החג נתן לכ-1,200 יהודים ולעם ישראל מתנה נפלאה - הכרה בשלושה יישובים בארץ ישראל, ברוכין, סנסנה ורחלים". מדובר בשלושה מאחזים שעברו באיבחת אישורו של נתניהו ממעמד של בלתי מאושרים למעמד של סתם לא חוקיים. לא חלפו 24 שעות, ובקבוקי תבערה הושלכו על שני בתי פליטים וגן ילדים בשכונת שפירא בתל אביב, מרחק ארבעה קילומטרים ממשרדי עמותת "זוכרות". לא היתה פגיעה בנפש. נס גדול או כישלון, התשובה לשאלה הזאת קשורה היום יותר ויותר בעמדתך הפוליטית, כאילו זו אינה בעלת מעמד מוסרי. ולסיום, עשרה פעילי ימין חדרו לבסיס אוגדת איו"ש והניפו שלטים בגנות צה"ל. שמעתם נכון, השלטים הונפו בגנות הצבא שבשטחי הגדה פועל כמיליציה לשמירתם חייהם ונכסיהם של המפגינים, ללא קשר, ולו הכללי ביותר, לביטחון מדינת ישראל.

הרשו לעצמכם לחשוב, שארבעה אירועים חמורים אלה, בתוך 48 שעות, מעידים על כך שבנימין נתניהו ואהוד ברק אינם נגררים אחרי אביגדור ליברמן ואלי ישי, כפי שנהוג לחשוב; אלא הם מובילים את ישראל, בצעדים נחושים, אל עבר פשיזם שאותותיו כבר בלתי ניתנים להכחשה, אפילו בתוך גבולותיה המוכרים של מדינת ישראל.

הרשו לעצמכם לדעת את מה ששכחו לציין בשיעורי האזרחות בבית הספר: שלאזרח במדינה דמוקרטית מותר להתנגד. ושגבול המותר רחב הרבה יותר ממה שרובנו מעזים - כנראה - לחשוב. להתנגד ולשנות - אלה פעולות ערכיות. לשבת, להתלונן ולהסכין עם המצב ההולך ומידרדר אלה פעולות בלתי ערכיות במקרה הטוב, ומשקפות ערכים פגומים במקרה הרע.

הרשו לעצמכם לפעול, כי בישראל אין בשלוש שנים האחרונות אופוזיציה. את ציפי ליבני החליף שאול מופז, את ברק שחבר לנתניהו החליפה שלי יחימוביץ. לא זה ולא זו אינם זועקים כנגד ההידרדרות. לאזרחים, גם לאלה שמצביעים לקדימה ולמפלגת העבודה, לא נותר אלא להבין שדמוקרטיה היא שלטון העם, ואם חלקם בעם לא מיוצג - הגיע זמנם לייצג את עצמם. ולא רק בכנסת.

האירועים הללו קשורים זה לזה ומתרבים ככל ששלטון ממשלת נתניהו נמשך. המשותף להם, בפרפרזה הפוכה על שירו של אריק איינשטיין, הוא שיד אחת עושה את זה. והיד היא של נתניהו והיא אינה מתכוונת להפסיק. שר חינוך שמעודד פריעת חוק, שר פנים שרודף פליטים, שר לביטחון פנים שרודף מפגינים, שר משפטים שפועל לפירוק עקרון הפרדת הרשויות ושר ביטחון, יד ימינו של המנהיג, שמדבר על איראן בשביל לאפשר לשאר השרים להמשיך בעבודתם ללא הפרעה.

לאזרחים במדינה דמוקרטית שמורה זכות יסודית להתנגד. כשהמדינה עוברת את הגבולות שמתווה הדמוקרטיה והורסת את סייגי המוסר האוניוורסלי, הזכות הזאת הופכת לחובה. דרכי ההתנגדות קבועות (עדיין) בחוק, וצריך להשתמש בהן. זו צריכה להיות התנגדות נחושה, עקבית, בלתי אלימה לחלוטין וכזאת שמעוררת ציבורים רחבים.

הרשו לעצמכם להיות קצת פחות נחמדים. זיכרו: כשזורקים בקבוקי תבערה לבתים שבני אדם מתגוררים בהם, מי שלא מתנגד - שותף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו