בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שאול מופז - חמורו של משיח

בזכות התרגיל המצחין המערכת הפוליטית תחזור לנורמליות: מול קואליציית הימין הלאומני וההיפר-קפיטליסטי תתייצב סוף סוף אופוזיציית מרכז-שמאל

65תגובות

תושבי המרכז תהו בסוף השבוע מה פשר הריח הרע שהתפשט לפתע באוויר של גוש דן. אתמול (שני) התברר מקורו של ענן הצחנה. לפוליטיקה הישראלית אין מוניטין טוב במיוחד. תולדותיה רצופים שינויי כיוון נכלוליים, תמרונים מפוקפקים ופשרות אינטרסנטיות. אבל הברית הלילית בין ראש הממשלה נתניהו לראש האופוזיציה מופז, שעות ספורות אחרי שהכנסת פיזרה את עצמה לקראת בחירות מוקדמות, היא שיא חדש ציניות ומעילה באמון הציבור.

הניסיון הכושל של שמעון פרס לגנוב סוסים עם החרדים בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת נראה כעת כמשחק ילדים. כאן זה לא התרגיל המסריח, זה התרגיל המצחין. אלא שבאופן מוזר, דווקא בשיא השפל טמונה ברכה גדולה.

ייתכן שמדובר ברגע מכונן, שיסייע להגדיר את הפוליטיקה הישראלית מחדש. יציאה לדרך חדשה, בריאה וברורה יותר. לא היה טעם אמיתי בבחירות המוקדמות שנועדו להתרחש כאן בספטמבר. הציבור לא הבין מדוע הן נקבעו, ומה יעמוד על הפרק בדרך לקלפי. לא עמדה בהן להכרעה ולו אחת מסוגיות היסוד האסטרטגיות האמיתיות של ישראל (הספין הריק של "גיוס לכל" לא עונה להגדרה הזו). אלו היו צפויות להיות הבחירות המיותרות והמופקרות בתולדות המדינה; במקומן ייערכו בעוד כשנתיים בחירות חיוניות והרות גורל.

אחרי שנים של שיתוק, בלבול וערפול תחזור כעת המערכת הפוליטית למצב נורמלי בנוסח כל הדמוקרטיות המערביות הגדולות – מאבק על עתיד המדינה, ועל לבו של האזרח, בין שתי דרכים ברורות. מצד אחד תתייצב למבחן הבוחר הישראלי קואליציית ימין לאומני דתי והיפר-קפיטליסטי, שהשלימה קדנציה מלאה בקריית הממשלה, ללא כל איום פוליטי או תירוצים על "סכינים בגב" או "מקלות בגלגלים". זו קואליציה שצפויה כעת להתחייב סופית להנצחת הכיבוש וההתנחלויות. להכריז מלחמה גלויה על בג"ץ ושלטון החוק. להתעמת חזיתית עם ארה"ב ועם האיחוד האירופי. להכריע בנושא תקיפה באיראן. להתמודד עם מיתון כלכלי ופערים חברתיים משתוללים שיהוו המשך ישיר למדיניותה. יימנו עליה הליכוד, ישראל ביתנו ומפלגות המתנחלים והחרדים.

מול החזית הזו תתייצב סוף-סוף אופוזיציית מרכז-שמאל אמיתית: לא כזו שנדחקה לפינה כתוצאה מתאונה אלקטורלית או קואליציונית, אלא אלטרנטיבה רעיונית. יהיו בתוכה הבדלים אידיאולוגיים ברמת העוצמה והניואנס, לא במהות. הקשת תמנה את מפלגת העבודה, מפלגתו של יאיר לפיד, מרצ, המפלגות הערביות, וייצוגים אפשריים להתארגנויות חדשות מקרב תנועת המחאה החברתית והשמאל הלאומי. סביר והגיוני שתימצא שם גם פלטפורמה להשתלבות של ציפי לבני (שבהתפטרותה הנמהרת מהכנסת שוב הוכיחה קוצר ראות מצער).

מי שתיעלם מהתמונה תהיה קדימה, המפלגה הגדולה בכנסת הנוכחית: בהתנהלותו המבישה, גזר עליה שאול מופז קבורת חמור. זו אולי טלטלה אלקטורלית בהווה, אבל בשורה גדולה של יציבות ובהירות לעתיד הפוליטי בישראל. מהבחינה הזו, ניתן להמשיל את מופז לחמורו של משיח – השטיח שעליו תדרוך הגאולה. ממש באותה שעה שבהן רקם עם נתניהו את ברית הצחנה, הלעיגו עליו יוצרי "ארץ נהדרת", כשביטאו בשמו שביעות רצון ממינוי לשר בלי תיק וראש ועדה בממשלה עתידית של נתניהו. כרגיל בישראל, שבה המציאות והתעלתה על הסאטירה.

מדובר באובדן ציבורי קטן מאוד. מופז ובני מינו בהנהגת קדימה ייאלצו לנסות ולהתמזג מחדש בליכוד, אותו "בית שלא עוזבים", או כן עוזבים, הכל בהתאם לנסיבות הרגע. גורל דומה יונח גם לפתחם של אהוד ברק ושותפיו הנלעגים לסיעת עצמאות. תקומה ציבורית כבר לא תהיה להם. "ממשלת האחדות" שהקים אמש המשולש נתניהו-מופז-ברק היא אחדות של פחדנים. השלושה, בעברם הרחוק מפקדים בסיירת מטכ"ל, לא התגלו כאן כגיבורים גדולים. בקדימה התבלטו בקדנציה הנוכחית כמה ח"כים אמיצים ורעננים דווקא מקרב השורה השנייה – למשל יוחנן פלסנר, שלמה מולה ויואל חסון. להם ולדומיהם מוטב למהר ולמצוא מקום באופוזיציה החדשה, זו שתציע חלופה עתידית למפעל הציוני העומד על פי תהום.

 

הדיל של מופז ונתניהו - סיקור נרחב:

פצצת האטום הפוליטית שהטילו החבר'ה מסיירת מטכ"ל (יוסי ורטר) || הדילברוקר: שובו של נתן אשל (ברק רביד) || המפלגות החרדיות: מלשון המאזניים לשותפות זניחות (יאיר אטינגר) || ואיך כל זה ישפיע על תקיפת איראן (אמיר אורן)


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו