מופז חוזר הביתה

ישראל הראל
ישראל הראל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ישראל הראל
ישראל הראל

כדי לתקוף באיראן, בנימין נתניהו לא זקוק לשאול מופז. מהלך שכזה, אם בכלל יתבצע (וכנראה שלא יהיה בו צורך), יזכה - גם ללא מופז - לקונסנסוס ענק. הוא גם לא זקוק לו לשינוי שיטת הממשל או, אפילו, לתמיכה בחלופה לחוק טל. יהיה הנוסח של החוק החדש אשר יהיה, נתניהו, מחשש שמופז עלול לשוב ולבגוד, לא ישליך את החרדים. ואלה, גם כשיחוקק חוק "עם שיניים", לא יתגייסו ולא יגויסו. והערבים, החסינים אף יותר מהחרדים, לא יחויבו, וכמובן שלא ישרתו, אפילו בשירות לאומי.

לכאורה, נתניהו השליך למופז, חסר האלוהים האולטימטיבי, גלגל הצלה. אך ההשלכה נועדה, כבמלכודת "כיפה אדומה" קלאסית, לחסל את קדימה. ועד החיסול - ועד בכלל - ביבי יסתייע בקדימה כדי לנטרל את המרכיב האידיאולוגי של הליכוד. עתה, עם רשת הביטחון של מופז, הוא יגביר את קצב המהלכים שתכליתם טשטוש ההבדלים המעטים שעוד נותרו בין הליכוד לבין שאר מרכיבי המרכז הישראלי הבתר-אידיאולוגי. כך יתחיל להתממש, ובמחיר פרוטות המושלכות לפושטי יד, המפץ הגדול. ולספח המדיני של "הסכם" הליכוד-קדימה יוכלו להצטרף בבוא הזמן גם העבודה ויאיר לפיד. וגם ש"ס. למה לא? היא כבר מכרה את גופה ונשמתה לא מעט פעמים, בראש ובראשונה כשהצביעה בעד הסכמי אוסלו הקטלניים תמורת נזיד-הבטחה שאריה דרעי לא יועמד לדין, וקבלת תקציבים מיוחדים לרשת חינוך "המעיין התורני".

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

ללא הברית הבלתי קדושה עם מופז, נתניהו היה מתקשה לעבור את מבחן הריסת שכונת האולפנה, עקירת מיגרון והמשך הקפאת ההתיישבות. עכשיו, כשהוא מגובה בלהטוטנים מקדימה - וכשכוחם של אנשי הליכוד האותנטיים (ואין הכוונה לחבורת פייגלין) נחלש והולך - הוא גם יקבור סופית את חוק המאחזים. וישראל ביתנו תבלע ותידום, והבית היהודי ישלים ויתרץ. במצב של כינוס נכסים שבו נמצאת קדימה, נתניהו יכול להוביל את "ממשלת האחדות" כמעט בכל נתיב שיבחר. אפילו להגשמת מצע הליכוד. אך צירופו של מופז לא נועד לחזק את יכולתו של נתניהו להגשים את האידיאולוגיה שבשמה הוא נבחר; ההיפך: תכליתו למהול אותה בסיסמאות החלולות של הנאחזים בקש ההישרדות. הוא ישתמש בקדימה, בין שאר שימושים, כדי ללכת, והפעם ברצינות, בדרך הצהרת בר אילן. נאום "שתי מדינות לשני עמים" כבר לא יהיה הכרח בל יגונה. מאילוץ הוא יהיה ליעד מדיני. ודגל זה נתניהו לא יכול להניף - וגם להישאר בשלטון - ללא קדימה.

מופז, שהרי בית אין עוזבים לצמיתות, שב, על ארבע, הביתה. אך זה לא יהיה עוד, גם אם הבית הפיסי ימשיך להיקרא בית ז'בוטינסקי, בית הליכוד. מותג מנצח - הליכוד - אין מחליפים. אך האווירה בבית, שבתוכו מפכים הזרמים הרעיוניים, תדמה לקדימה ולא לתורת ז'בוטינסקי, אף לא של מנחם בגין. ודרכה של קדימה היא דרכם של אריאל שרון - הוגה ומבצע העקירה (שנתניהו הצביע בעדה); של אהוד אולמרט ושל מופז. ועל מנת לתאר נכונה את נכלוליהם האישיים והפוליטיים, קיים צורך דחוף להוסיף מונחים חדשים, בעיקר בתחום הסירחון והריקבון, למילון השפה העברית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ