בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במרכז הבמה: אני, אני ואני

חגיגת האני של הרשתות החברתיות מגיעה לשיא חדש עם שירות שלוקח את מה שנעשה מתחת לשולחן ושם אותו במרכז הבמה

27תגובות

מהפכת הרשתות החברתיות הפכה את ה"אני" לאובייקט המחקר וההתבוננות האהוב על המשתמשים. ה"אני" נמצא במרכז של כל פעילות בשירותי המדיה החברתית: בפייסבוק ה"אני" מדווח מה הוא עושה, מי החברים שלו, היכן ביקר, מה הוא אוהב; בטוויטר הוא מספר מה הוא עושה עכשיו, אבל ממש עכשיו, את מי פגש עכשיו, מה הוא אוכל עכשיו, ומה הוא עומד לעשות ממש ממש עכשיו; באינסטגרם ה"אני" מתעד בתמונות את עצמו, את סביבתו ואת הקרובים לו, ומוסיף לתמונות נופך כאילו אישי, כאילו מקורי, כאילו חד-פעמי; ביוטיוב ה"אני" עושה את אותו הדבר, אבל התיעוד הוא בווידאו, בהיי-דפינישן.

בכל השירותים האלה ה"אני" מונע מצמא בלתי פוסק לתשומת לב. הוא צועק "אני כאן, אני מיוחד, אני ראוי לכמה שניות מזמנכם!".

אין פלא שה"לייק" נהפך במהירות למטבע המרכזי שעל פיו אנשים מודדים באיזו מידה ה"אני" שלהם מצליח להתבלט, להתגבר על הרעש. אם האחרים טורחים ומגיבים, ה"אני" יוצא מדעתו מרוב שמחה ואושר.

אבל כל הפעילות הזאת סביב ה"אני" נעשית במרומז, בדרך אגב. אחרי הכל, אף אחד לא רוצה ליצור רושם שהוא נואש לקבל תשומת לב. לפיכך מיקומו של ה"אני" במרכז הוא מין תוצאת לוואי של העיסוק בתמונות שלך, בווידאו שלך, בסטטוסים המחוכמים פחות או יותר שלך.

שירות חדש ששמו everyword.me לוקח את מה שנעשה מתחת לשולחן ושם אותו במרכז הבמה. השירות מציע לך, המשתמש/ת, להעלות תמונה של עצמך (תמונה גדולה, שתכסה את כל המסך), לכתוב על עצמך כמה מלים, ואז להזמין את כל חבריך לכתוב בעמוד המוקדש רק לך, מה הם חושבים עליך. האם אתה "חכם", "יפה", "יזם", "חדשני", "מצחיק", "מקסים"? התוצאה, כך נכתב באתר, היא "ביוגרפיה המבוססת על חוכמת ההמונים".

אם זה לא היה עצוב כל כך, זה היה מצחיק מאוד.

זה עצוב מפני שאין שום קשר בין "חוכמת ההמונים" למיזם הדביק הזה. זה עצוב מפני שנראה שאין גבול לנרקיסיזם, להתעסקות - שלא לומר התפלשות - של ה"אני" בעצמו. כמה חוסר ביטחון מצד אחד, או אגו מלא בעצמו מצד אחר, צריך להיות באדם המחליט להשתמש בשירות שכל כולו קריאה לאנשים לפאר, להלל, לקלס ולשבח אותו - כך שתהיה לו עדות כתובה, מעוצבת בקפידה, לתכונותיו האישיות?

רבות נכתב בתקופה האחרונה על הנזק שגורמת תרבות ה"ראו אותי! דברו עלי! העריכו אותי!" לילדים ובני נוער, שאינם מסוגלים עוד לפתח תחושת ערך עצמי, אם אינם מקבלים משוב בלתי פוסק מהסביבה, מחבריהם. שירות everyword.me הוא המחשה לסוג הדקדנטיות החברתית-התרבותית שמאיימת להשתלט עלינו, לרדד אותנו, ובמיוחד את ילדינו, ליצורים נוירוטים, שאינם מסוגלים להעביר רגע אחד בלי שמישהו יעשה להם איזה "לייק" ויציין בפניהם כמה הם אדירים.

ד"ר דרור הוא ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת, המכללה למינהל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו