בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אופוזיציית הוד מלכותה

161תגובות

נחמה פורתא: עכשיו יש לנו סוף סוף אופוזיציה ראויה לשמה, קטנה אבל לוחמת; ועכשיו יש לנו גם שמאל ראוי, מצומצם אבל אידיאולוגי. רגע לפני שהמאבטחים החמושים תופשים את מקומם בקדמת המכונית המשוריינת של ראש האופוזיציה החדשה, ורגע לפני שרבים יוקסמו ממפלגת העבודה החדשה, הרעיונית לעילא והכל כך לא-אופורטוניסטית, מול כל הקבס הזה שהעלתה קודמתה בתפקיד, קדימה - כדאי לזכור במי ובמה מדובר.

נציגי העבודה יושבים מחוץ לממשלה הנוכחית בעל כורחם. בעל כורחם הם נאלצו לפרוש ממנה לאחר שאהוד ברק פרש והקים את סיעת עצמאות. ה"ה יצחק הרצוג, בנימין בן אליעזר ואבישי ברוורמן, לוחמי האופוזיציה החדשים, לא העלו על דעתם, ולו לרגע, לפרוש מהממשלה, זו שהם משמיצים כל כך עכשיו, עד שבא ברק וכפה זאת עליהם. הם דבקו בה ודבקו, נצמדים לכיסאותיהם, מרוצים מאוד מהממשלה ומראשה, עד שגורשו בבושת פנים.

צריך לזכור להם זאת עכשיו, כשמקשיבים למטחי הביקורת שהם יורים בקדימה, על שהעזה להצטרף לאותה ממשלה שממנה אולצו לפרוש. הרצוג שמדבר עכשיו על "ברית הפחדנים", היה שותף בכיר לברית; בן אליעזר שמדבר עכשיו על "זבל", התבוסס בו, אולי אף יותר מאחרים. במשך חודשים הם הבטיחו לפרוש מהממשלה, הבטיחו והבטיחו עד שעולמם חשך עליהם כשאולצו לעשות כן. נכון, שלי יחימוביץ' התנגדה להישארותם ולא הצטרפה לממשלה מתוך בחירה, ועל כך היתה ראויה להערכה, אבל מאחוריה ניצבת שורת האופורטוניסטים הזאת, שלא שונה בכלום מזו של קדימה. אילו רק יכלו, היו ממהרים גם עכשיו לשוב לשולחן הממשלה. בן אליעזר, הרצוג וברוורמן יכולים ללמד את שאול מופז פרק בהלכות אופורטוניזם. ההבדל הוא רק בגודל: מופז עומד בראש סיעה גדולה יותר ולכן הוזמן, והם, אללי, לא. צריך לזכור זאת, לפני שאנחנו מתפעלים מאופוזיציית הוד מלכותה החדשה.

האם שלי יחימוביץ' ראויה לעמוד בראשות האופוזיציה? דברו על זה בפייסבוק

גם מי שמצפים שראש האופוזיציה החדשה תנהיג עכשיו שמאל ישראלי חדש, צפוי להתאכזב מרה. תלי מלים כבר נכתבו על בריחתה הפחדנית של יחימוביץ' מנושא הכיבוש, אותו היא מגדירה כ"סוגיית הגבולות" וכ"נושא מדיני", כמו היה מדובר במטרד טכני זניח, ולא בנושא המוסרי והערכי הגורלי ביותר שעומד לפתחה של ישראל. אבל עם התמנותה לתפקיד ראש האופוזיציה, אי אפשר להתעלם מההשחתה המוסרית הנוראה הזאת שמובילה יחימוביץ', לא שונה בכלום מהימין הלאומני, בהדחיקה את הכיבוש במזיד אל שולי התודעה הציבורית, כמו היה סרח עודף, מנטרה עבשה ומעצבנת.

היה מאלף להאזין שלשום, ב"כנס השמאל" שאירגנה תנועת שלום עכשיו בתל אביב, לדבריהם של נציגי יחימוביץ'. יאיר פינק, עוזרה חובש הכיפה, ועוזרתה לשעבר, מיכל בירן, יו"ר המשמרת הצעירה של המפלגה, יחד עם המזכ"ל, יחיאל בר, הסבירו כמשנת מנהיגתם, שהנושא ה"מדיני" צריך לבוא רק אחרי ה"חברתי". העיסוק בנושא ה"מדיני", דיקלמו, לא הוביל את מפלגתם לשום מקום, וחוץ מזה, שיננו, יחימוביץ' אמרה שהיא "בעד מתווה קלינטון" ובכך הרי יצאה ידי חובתה.

מדהים לראות איך העבודה ממשיכה לשבט צעירים-זקנים שכאלו. איך צעירי המפלגה האחראית לכיבוש יותר מכל מפלגה אחרת בישראל - ישראל גלילי יותר מיעקב כץ (כצל'ה), שמעון פרס יותר ממנחם בגין - לא מבינים שדווקא נציגי שמאל, שמדברים על צדק חברתי ומתעלמים מהכיבוש, הם גדולי הגזענים והלאומנים. כי מה הם אומרים? הם אומרים צדק חברתי, אבל ליהודים (או לישראלים) בלבד. ומה גזעני ולאומני יותר מזה?

בסיום דבריו אמר אחד מדוברי העבודה הללו, שכל מאמר ביקורת מאת הח"מ "רק מוסיף עוד מנדט לעבודה". הנה, אם כן, תרומתי הצנועה למניין המנדטים של מפלגת האופוזיציה העולה, למפלגת השמאל של ישראל: עם העבודה הזאת אין לנו צורך בקדימה; עם השמאל הזה אין לנו צורך בימין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו