בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צבא אינו רק נשק מתקדם

98תגובות

מלחמת לבנון הראשונה בקיץ 1982, תוכננה על ידי שר הביטחון, אז אריאל שרון, במטרה להביאו לראשות הממשלה. בפועל הוא הגיע לשם כעבור 25 שנים. הביקורת עליו, במהלך המלחמה ואחריה, עד פרשת הטבח במחנות הפליטים סברא ושתילא והדחתו מתפקיד שר הביטחון, על שרימה את ראש הממשלה אז מנחם בגין ותימרן את ישראל למלחמת "יש ברירה", היתה נכונה אך החמיצה את העיקר: המפקד המבצעי המוצלח, התגלה באותה מלחמה כמי שאינו מכיר את צה"ל ואינו מבין את הוויית הצבא והמלחמה.

את מלחמת לבנון הראשונה תיכנן שרון והוביל על פי לקחיו הפרטיים ממלחמת יום הכיפורים. הוא העריך, כמו אנשי צבא רבים, שבאוקטובר 1973 צה"ל פעל כהלכה אך הוכשל על ידי הדרג המדיני ועל ידי הרמטכ"ל אז, דוד אלעזר, שלדעתו לא היה ראוי לתפקידו, ולמרות כל אלה ניצח במלחמה.

שרון היה בטוח שהוא, כשר ביטחון וכרמטכ"ל-על, יפעיל את צה"ל באופן אופטימלי ואז באמת לא יהיה מי שיוכל לעמוד נגדו במזרח התיכון. בעקבות המלחמה שיזם הוא יכונן סדר חדש במזרח התיכון, יביא שלום של גיבורים לישראל, יחליף את בגין שהיה בדעיכה ויהיה מלך ישראל. לפני המלחמה וגם אחרי שפרצה, היתה הסכמה כללית למטרה ולהערכות האלה במערכת הפוליטית וגם בציבור.

אבל שרון שגה בגדול: במלחמת יום הכיפורים ראשי המדינה והרמטכ"ל לא היו במיטבם, אך לא רק הם היו הבעיה אלא גם ובעיקר איכותו הירודה של צה"ל ברמה האופרטיבית ובמקרים רבים גם ברמה הטקטית. שרון עצמו אמור היה להבין זאת מאירועים שבהם לקח חלק: בצליחה שלא היתה ב-8 באוקטובר, ובמערכה בחווה הסינית בין 15 ל-18 באוקטובר. שרון ואחרים הטילו את האחריות לכישלונות האלה על מפקד אוגדה 162, אברהם אדן (ברן) ועל אלוף הפיקוד שמואל גורודיש, ובכך עשו לעצמם חיים קלים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

כל שרשרת הפיקוד כשלה באירועים הללו, עד לרמת מפקדי הגדודים. איציק מרדכי לדוגמה, שכשל כמפקד גדוד צנחנים 890 בקרב החווה הסינית, פיקד במלחמת לבנון על אוגדה 91. שרון, שלא ידע ולא הבין מה התרחש בחווה הסינית, התפעל מעיטור העוז של מרדכי והיה בטוח שהוא יושיע את ישראל ב-1982.

לזכותו של שרון נזקפת העובדה שמהר מאוד הוא הבין שצה"ל של 1982 אף גרוע מצה"ל של 1973. בשלב הראשון הוא נזף במפקדי האוגדות בדיונים הליליים בחפ"ק בצפת. נזיפות ברוטליות אלה עוד הרעו את המצב, כי האוגדונרים היו עתה מבוזים ולחוצים. אחר כך הוא ניסה למזער נזקים ולעבור ממלחמת הכרעה למלחמת זחילות, וגם פה התגלה כמנותק מן המציאות הביטחונית: במלחמה הזעירה שהחלה אחרי השבוע הראשון, יד הערבים היתה על העליונה, עד שהם גירשו אותנו מלבנון בבריחה המבזה של צה"ל במאי 2000.

בריחת צה"ל מלבנון וכישלון מאמציו של אהוד ברק כראש ממשלה ושר ביטחון לדכא את האינתיפאדה השנייה בראשיתה, החזירו את שרון למרכז הבמה הפוליטית כראש ממשלה. לקח לו 30 שנה להבין שלישראל אין צבא של ממש אלא מיליציה חמושה במיטב הנשק המתקדם. סטלין למד במבצע "ברברוסה" שנשק מתקדם איננו צבא. אבל סטלין הודה בטעותו (בשקט, לעצמו), ואיפשר לגנרלים שלו להקים תוך כדי המלחמה צבא של ממש המבוסס על פיקוד איכותי. לשרון לא היתה הנחישות שהיתה לסטלין: הוא הניח לצה"ל להמשיך להידרדר ונמנע מלהטיל עליו משימות. זאת הסיבה שהוא ברח מגוש קטיף, בדרך לפינוי עוד התנחלויות מיהודה ושומרון.

מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה" בעזה ופרשת האונייה הטורקית "מאווי מרמרה", הוכיחו ששרון צדק טקטית כשצימצם את המשימות על צה"ל, אך תימרן את ישראל למלכודת אסטרטגית: מדינה שמערכת נטרול האיומים החיצוניים שלה פועלת בחוסר יעילות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו