תוקף חוקי לאפליה?

משה ארנס
משה ארנס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
משה ארנס
משה ארנס

חוק טל נכשל; נשאלת השאלה, אם הוא ניתן לתיקון. הפגם הבסיסי של החוק אינו בכך שלא השיג את מטרתו המוצהרת, אלא בכך שהעניק אמתלה חוקית להמשך מציאות שבה לא כל אזרחי ישראל נדרשו להשתתף בהגנה על המדינה. לחברי הוועדה שהמליצה על חוק טל היו כוונות טובות - לספק תמריצים לצעירים חרדים להתגייס לצבא או להיכנס לשוק העבודה. מטרתם היתה לשפר בהדרגה, אם לא לשנות לגמרי, מצב בלתי נסבל, אך הם עשו מעשה שהוא בלתי נסלח בחברה דמוקרטית. הם נתנו גושפנקה חוקית למצב שחברה דמוקרטית אינה יכולה לשאת: יחס מועדף לחלק מהאזרחים בשל אמונתם הדתית. כפי שהתברר בסופו של דבר, החוק לא השיג אפילו את המטרות המוגבלות שהוצבו לו.

חוק טל "המשופר", שהוא מטרה מוצהרת של הקואליציה המורחבת, נועד למעשה לעשות את אותו הדבר. בהתאם למתכונתו המוצעת, ייתן החוק גושפנקה חוקית למתן פטור משירות צבאי לצעירים חרדים, כל זאת מתוך ניסיון להקטין את מספר הפטורים שיינתנו.

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

שוויון זכויות ושוויון חובות הם עקרונות בסיסיים בחברה דמוקרטית, ולפעמים הם באים לידי ביטוי רק כשהם מופרים. אך סטייה מהעקרונות אינה אמורה להיות מונצחת בספר החוקים. אסור לתת גושפנקה חוקית לאפליה, גם אם לפעמים היא קיימת למעשה. יש לחסל אפליה בכל מקום שבו היא קיימת - בהדרגה, אם אין דרך אחרת. חקיקת חוקים המאפשרים אפליה אינה התשובה לבעיה.

האם יש להחיל שירות צבאי כללי על החרדים והערבים? דברו על זה בפייסבוק

תיקון מיידי של מצב הנמשך שנים, של פטורים המוניים משירות צבאי לחרדים, הוא לכאורה בלתי אפשרי. השכל הישר מכתיב, שהתיקון יבוצע בהדרגה; אבל האם חוסר השוויון, הקיים זמן רב כל כך, אמור לקבל אישור רשמי, גם אם כחלק מהניסיון לתקן את המצב בהדרגה? האם ליצור אפליה נוספת, על ידי כך שתוצע לצעירים חרדים האפשרות לשרת שירות לאומי במקום שירות צבאי, אפשרות שאינה מוצעת לצעירים אחרים המגויסים לצבא? יהיו הצעדים שיינקטו לתיקון חוסר השוויון הממושך אשר יהיו, אסור לתת תוקף חוקי לחוסר שוויון, ובכך להעצים אותו. אסור שחוק ישמש מגן לחוסר שוויון.

כל אזרחי ישראל שווים. אם כך, מדוע מתרכזת הצעקה על הפטורים משירות בחרדים בלבד? ערבים נוצרים ומוסלמים, שמספרם גדול הרבה יותר, אינם משתתפים בהגנה על המדינה - שלא כמו רוב היהודים וכל הדרוזים. במשך שנים רבות הם מקבלים פטור משירות צבאי, בהתאם להחלטה המתקבלת במשרד הביטחון מדי שנה בשנה, בדיוק כמו הפטורים המוענקים לחרדים.

זו סטייה בוטה מעקרונות השוויון, שהם הבסיס לכל חברה דמוקרטית. ואף על פי כן הדבר עובר בשקט. לפעמים נטען, שאי אפשר לצפות שהאזרחים הערבים של ישראל ישתתפו בהגנה עליה מפני אויביה הערבים, ואז עולה השאלה "האם אפשר לצפות שערבים יילחמו בערבים?" כאילו ערבים אינם נלחמים בערבים בכל רחבי המזרח התיכון. כאילו החיילים הדרוזים של צה"ל אינם מהטובים ביותר, וכאילו היחידה הבדווית אינה עושה עבודה מעולה בדרום המדינה. ובסופו של דבר, האייתוללות האיראנים המאיימים בהשמדת ישראל אינם ערבים.

גם כאן אומר השכל הישר לפעול בהדרגה. קל יותר יהיה ליישם את הפתרון לבעיה זו בצורה הדרגתית, מאשר לפתור את בעיית החרדים בצורה הדרגתית. הקהילה הערבית בישראל היא הטרוגנית ומורכבת ממוסלמים תושבי ערים וכפרים, בדווים בגליל ובנגב, ונוצרים מכנסיות שונות. יהיה אפשר לבטל את הפטורים בפלח אוכלוסייה אחד, ואחריו בפלח אוכלוסייה אחר, עד שכל האזרחים הערבים במדינה יהיו שותפים למחויבות העליונה של האזרחות: הגנה על המדינה עם כל שאר האזרחים.

המטרה מוכרחה להיות שירות צבאי כללי. ניתן להשיגה בהדרגה, אך לא על ידי מתן תוקף חוקי לאפליה.

Read this article in English: Draft Haredim, Arabs into IDF

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ