שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מבחן התוצאה של ממשלת האחדות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניבה לניר

השאלה האם צירוף קדימה לממשלה יאריך או יקצר, ייצב או יערער את מעמדם הפוליטי של מופז/ברק/איציק/שנלר/שמחון וח"כים נוספים ברשימת ה-94 - דעכה. שאול מופז, דליה איציק, רוני בר און, אבי דיכטר וח"כים נוספים ברשימת ה-94, מדברים עכשיו על "מבחן התוצאה". בלשונה של יו"ר סיעת קדימה, ח"כ דליה ("חשבתי על איראן ויצא איראני") איציק, "החתונה לא משהו, אבל נראה איך ייצאו הילדים". נכון, תוכל איציק להוסיף, עלינו על ערימה של חרא, אבל בתחתית חבוי מטיל זהב, ובמבחן התוצאה נוכיח שמכל חרא יכול לצאת טוב.

תלוי למי. להוציא רווח מיידי לנתניהו-ברק-מופז-איציק וח"כים נוספים ברשימת ה-94, שום דבר משמעותי לא ייצא מממשלת האחדות. לא כולל העניין האיראני. פה ושם יזכירו בלחישה את תחליפי חוק טל ושינוי שיטת הבחירות, תוקם ועדה ויובטח דיון ציבורי. והפלסטינים? אם תישלח איגרת, מירי רגב תיירט את היונה. גם שאלת "האולפנה" תבוא על פשרתה. לשם כך יושב רב-מג במשרד המשפטים. גם הדו"חות שיותיר אחריו מבקר המדינה יחווירו לעומת לחייהם ורודות העונג של ביבי-ברק-מופז. האנשים שהביאו לנו בחירות והחליפו אותן בממשלת אחדות, יעניקו לכולנו לא-כלום אחד גדול, להוציא, אולי, אסון.

צריך רק להביט במה שאירע - או נכון יותר, לא אירע - בשלוש השנים האחרונות, ולהבין כי רשימת ההישגים שייבחנו ב"מבחן התוצאה" היא איוולת. נתניהו לא קידם תחליף לחוק טל ולא עסק בשינוי שיטת הבחירות, לא בגלל העדר רוב. אם היה רוצה בקידומם, ואם היה רוצה במשא ומתן משמעותי עם הפלסטינים, קדימה כבר מזמן היתה יושבת בממשלתו. נתניהו לא רצה להסתכן בעימות עם החרדים ולא יסתכן בכך גם עכשיו. הוא אינו רוצה בעימות עם תושבי השטחים ולא יחולל אותו עכשיו. ועד פרוץ המשבר הבא, ממשלתו תתחזק על אש קטנה שמץ מראית עין של מו"מ עם הפלסטינים. קוראים לזה בישול איטי.

המרדף אחר כוונותיו של נתניהו נמשך מאז "נאום בר-אילן". מלך הספינים מפזר הבטחות, והפרשנים נשבעים על מהפך: הוא ילך להסדר עם הפלסטינים. הוא יממש מדיניות של "שתי מדינות לשני עמים". לפני נאומו בקונגרס (מאי 2011) ספרו פרשניו 30 מלים שישנו את פני המזרח התיכון. עכשיו הם מתנבאים בענייני איראן - הפרויקט שיכניס את נתניהו וברק להיסטוריה.

ערב ליל הברווזים טענו אחדים מהם, שמערכת הבחירות צריכה לעסוק בשאלת התקיפה באיראן. נניח. אבל מי יספק את המצע לדיון ומי יזין את הנתונים? "השקרן"? האיש המזהה שריפה ומשבר מסנטימטר, ואינו מבחין במלכודת הנטמנת תחת אפו במרכז מפלגתו, או החזאי שראה צונאמי מדיני בספטמבר וחזה את נפילתו של אסד בתוך שבועות?

שלשום פירסם יוסי יהושע ב"ידיעות אחרונות", כי צמרת צה"ל החליטה להפסיק את בניית הבור החדש בקריה. במקרה של התקפת טילים, כתב, המתחם יקרוס. הבור של צה"ל, מסתבר, לא יעמוד "במבחן התוצאה". וואללה, אנחנו בבור עמוק. על כן השאלה המתבקשת אינה אם לתקוף באיראן, אלא אם "האיראני" של איציק יכול למנוע אותה.

Read this article in English: Putting 'the Iranian' to the test

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ