בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הזכות לפטור מגיוס

6תגובות

היום יצוין בעולם יום סרבני המצפון הבינלאומי. ביום הזה מצדיעים אלה המחויבים לערכים דמוקרטיים וליברליים לאותם אנשים אמיצים, שבחרו לשלם מחיר אישי כבד למען השמירה על שלמות מצפונם. חלק מאותם אנשים מסרבים לשרת בצבא מסיבות מצפוניות.

לנוכח מחול השדים המתחולל בימים אלו בתביעה לחקיקת חוק גיוס כללי - נראה אזכורו של היום הזה מנותק לחלוטין מסדר היום הפוליטי ומהערכים שעל פיהם מתבצעת החקיקה בישראל. תוך כדי המעבר המהיר מהכרזה על בחירות-בזק, ביטולן והקמת ממשלת אחדות, נדמה שחלק מהמפלגות מתחרות ביניהן מי תציג הצעת חוק גיוס כללי מתלהמת יותר. אפשר לחשוב שחלק מנציגינו בכנסת סבורים, שככל שחובת הגיוס תהיה יותר גורפת, תיעשה יותר בכפייה ותפגע ביותר זכויות אזרח (כמו ההתניה של קבלת זכויות כלכליות וחברתיות בקיום חובת השירות) - כן ייטב. יום סרבני המצפון הבינלאומי הוא הזדמנות טובה להציע תיקון לחקיקה שעלולה להיות בכייה לדורות.

המצפון, לפחות בעיני חברות דמוקרטיות וליברליות, הוא חלק עיקרי מאישיותו וכבודו של כל אדם. סרבנות מצפון נובעת ממניעים מוסריים, דתיים, אידיאולוגיים או אחרים, ובדרך כלל יש לה אופי אישי ועקרוני. סרבני המצפון מסרבים להתגייס לשירות צבאי בראש ובראשונה כדי לקיים את צו מצפונם.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

סרבנות מצפון היא זכות מוכרת על ידי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות (סעיף 18). גם הוועדה לזכויות האדם של האו"ם הכירה בסרבנות המצפון כזכות, ב-2007, כשהגדירה אותה כ"מימוש לגיטימי של הזכות לחופש המחשבה, המצפון והדת". בנוסף, בחוקי הגיוס של רוב המדינות הדמוקרטיות קיים "סעיף מצפון" כללי, המעניק לסרבני מצפון פטור מגיוס מסיבות עקרוניות. בחלק ממדינות אלה ניתן היום פטור גם לסרבני מצפון סלקטיביים.

הטענה כי מצבה הביטחוני של ישראל אינו מאפשר לה לחוקק סעיף כזה היא, במקרה הטוב, הטעיה. דוגמה אחת מני רבות מספקות אנגליה וארה"ב, שחוקקו חוק גיוס כללי בשתי מלחמות העולם (וכמובן ביטלו אותו לאחר המלחמה). שתי הדמוקרטיות הללו הקפידו להכניס לחוק הגיוס הוראה כללית המעניקה פטור מטעמי מצפון. לעומת זאת, בישראל, חוק שירות ביטחון אינו מכיל "סעיף מצפון" כללי, אם כי אפשר לתת פטור כזה, לגברים, על בסיס שיקול הדעת שניתן לשר הביטחון (סעיף 36). נשים כן זכאיות לפטור מגיוס מטעמי דת או מצפון (סעיף 39), אך הפרקטיקה של צה"ל היא לאשר פטור מגיוס לכמאה נשים מדי שנה. בפטור המוצע לחרדים בהצעות החוק השונות המונחות עתה על שולחן הכנסת מדובר ב-1,000-4,000 אברכים מדי שנה.

יש להדגיש, כי בשום אופן אין בכוונתי לתמוך בפרזיטיות מתמשכת של קבוצות מסוימות בחברה הישראלית, וכי מאמר זה נכתב מתוך אמפתיה והערכה לאלה שנושאים בנטל השירות הצבאי, או האזרחי והלאומי. זאת ועוד, ניתן להצביע על יתרונות בהרחבת חובת הגיוס, כמו שמירה על צביון צה"ל כ"צבא העם" ועידוד צעירים לתרום לקהילה.

ואולם, מכאן ועד להתלהבות החוצה מפלגות לגייס כל מה שזז - המרחק גדול. ראוי שבדמוקרטיה ליברלית הגיוס לצבא ייחשב כרע הכרחי. מבחינה זו, החקיקה המוצעת היא מרחיקה לכת ויכולים להיות לה גם חסרונות רבים, החל מחיזוק הפן המיליטריסטי בחברה הישראלית ועד אימוץ מדיניות אנטי ליברלית ואנטי דמוקרטית, הקושרת קבלת זכויות אזרחיות וחברתיות בקיום חובת הגיוס. כל זה באצטלה של הגדלת השוויון, כמובן.

בהזדמנות זו, שבה ינוסחו כללי גיוס חדשים, הגיע הזמן שישראל תכיר בזכות לסירוב מצפוני - כפי שאכן מוצע באחת מהצעות החוק. במדינת ישראל דמוקרטית וליברלית ראוי שתהיה בחוק שירות ביטחון הוראה כללית המעניקה פטור מטעמי מצפון לגברים ונשים כאחד.

הכותבת היא דוקטורנטית למדע המדינה באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בוויכוח על סרבנות בישראל ב-1982-2005



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו