בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיניקות את עצמן לדעת

201תגובות

שער מגזין "טיים", ועליו תמונתה של אם בתנוחה סקסית המיניקה את ילדה בן השלוש, שעורר סערה תקשורתית בכל העולם, רק הביא לידי ביטוי תמציתי את מה שהפך למציאות בעשורים האחרונים - האימהות הפכה לספורט אתגרי ותחרותי עד כדי כך, שהשאלה "עד כמה את אמא טובה" איננה נשמעת מופרכת מאליה. האם אמא שמיניקה את ילדה עד גיל שלוש טובה יותר מזאת שמיניקה עד גיל שנה או לא מיניקה בכלל? לדעתי אין שום דרך לענות על השאלה.

ייתכן שהנקתו של ילד בן שלוש באזור מוכה רעב יכולה להציל את חייו (אם כי כדי שתוכלנה לספק חלב אם לילדיהן זקוקות גם האמהות לתזונה בסיסית), אבל איזה יתרון אמיתי מספקת הנקה לילד בן שלוש הגדל בחברה מערבית, בבית שיש בו מקרר וכירת גז, ושעולמו אמור כבר להתרחב ולכלול בתוכו דמויות נוספות פרט לדמות המשמעותית כל כך של אמו; שאמור ליצור קשרים חברתיים עם בני גילו, ללכת לגן הילדים ואולי גם לחוג או שניים, ילד שיכול לבטא באופן מילולי ובדייקנות את רצונותיו ואת מחשבותיו, ילד שמצוי בגיל שבו נצברים הזיכרונות?

המצדדות בהנקה הממושכת (יש גם מצדדים שבחיים לא נאלצו להיניק בעצמם) טוענות שעל פי מחקרים ההנקה עד גיל ילדות מיטיבה עם בריאות הילד וגם משפרת את רמת האיי-קיו שלו. מחקרים מהסוג הזה מעוררים כמה תהיות - ראשית, באיזו אוכלוסייה בדיוק נערכו המחקרים האלה? סביר להניח שמדובר באוכלוסיות שבטיות, כמו זאת שעליה מתבסס מחקרה של ג'יין גנדולף "עקרון הרצף", אוכלוסיות ששכיחות אנשי הרוח, המדענים והיוצרים המבריקים שיצאו מתוכן נמוכה ביותר. שנית, מהו מעמד הנשים באותן האוכלוסיות; סביר להניח שלא תקרת הזכוכית הבלתי בקיעה היא שמטרידה אותן אלא דווקא רצפת הבקתה. שלישית, כשמדובר בבריאותם של היונקים עד גן טרום-חובה, האם נערך אי פעם מחקר מקיף לגבי ההשפעות הנפשיות של הנקה עד גיל מאוחר אצל בוגרים בחברה המערבית, שאמם היתה מגיעה להפסקת העשר בגן הילדים שלהם כדי להיניקם? סביר להניח שיש בהם כמה שבחלומותיהם, כמו ב"כל מה שרצית לדעת על המין" של וודי אלן, הם עדיין חווים את דמות האם שלהם כשד ענק הדולק בעקבותיהם כשפטמתו דולפת ומאיים לדורסם. על פי הביוגרפיה שלו וודי אלן עצמו לא ינק תקופה ממושכת, כך שאין לראות בכישוריו הוכחה כלשהי לטענה בדבר קשר ישיר בין הנקה לגאונות.

מצד שני, ברור איזה יתרון מספקת ההנקה הכפייתית לאם המסרבת להיגמל. ביחד עם הרעיונות החדשים-נושנים של גידול תינוקות וילדים על פי העיקרון של צמידות פיזית רבה וממושכת ככל האפשר, מיקוד כל תשומת הלב לאורך כל שעות הערות בילד בלבד ולינה משותפת עם ההורים - היא הופכת את האימהות לדבר היחיד בעולמה של האם וגם מקבעת את מרכזיותה בעולמו של הילד, הופכת אותה לחסרת תחליף, ופוטרת אותה במידה רבה מהתמודדות עם הקיום המורכב והתובעני של נשים משוחררות במאה ה-21, בכך שהיא מחזירה את הדגש לתפקודים הביולוגיים הבסיסיים.

רבאק, לא חבל? אחרי שסוף סוף נהיינו נשים משוחררות?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו