בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאכול קרואסון ולשתות אוזו

19תגובות

יוון הולכת לבחירות נוספות. סקרי דעת הקהל מלמדים, שהרוב מעוניין בממשלה שמורכבת ממפלגות השמאל הרדיקלי. אלה מפלגות שמבטיחות לבטל את ההסכמים שנחתמו עם האיחוד האירופי. היוונים לא רוצים קיצוצים, לא מסים ולא גזרות. הם רוצים להמשיך לחגוג; לאכול סופלקי ולשתות אוזו. וחובות הענק? שיחכו בצד בשקט.

גם הצרפתים לא רוצים שיפגעו להם ברמת החיים. הם זרקו מהשלטון את ניקולא סרקוזי, שהעלה קצת את גיל הפנסיה, קיצץ בהוצאות וניסה להחזיר אותם לעבודה רצינית. הוא רצה להוריד את הגירעון הגדול בתקציב, במטרה לשמור על היציבות הפיננסית של צרפת, אך הצרפתים רצו בפרנסואה הולנד, מנהיג השמאל, שהבטיח להם את המשך החגיגה. כי מה רע בלצאת לחופשה שנתית של חודשיים ולאכול קרואסונים בחמאה? זו עכשיו האווירה העולמית: אכול ושתה, כי מחר נכה בכלכלנים הרשעים.

גם היוונים וגם הצרפתים לא רוצים, אם כן, שרמת החיים שלהם תרד, למרות שיש ממה לרדת. ביוון לדוגמה, נוצר תהליך ארוך שבו הפרלמנט חוקק בלי הרף חוקים שבאו "להיטיב עם העם". הם הגדילו את החופשה השנתית, הקטינו את מספר שעות העבודה, העלו שכר במגזר הציבורי, הנהיגו פנסיה מוקדמת בגיל 55, וסיפקו קביעות טוטלית.

מתוך כניעה לוועדים החזקים, הם המציאו תקנות שלא מאפשרות תחרות ויעילות. למשל, משאיות הנושאות סחורה בכיוון מסוים לא רשאיות לחזור עם סחורה בכיוון ההפוך. המשאית צריכה לחזור ריקה כדי לא לפגוע בפרנסת הנהגים. ואיך מגינים על הרוקחים? קובעים שהרווח המינימלי לכל תרופה יהיה 35%, וכך מחירי התרופות ביוון הם הגבוהים באירופה.

כאשר פרץ ביוון המשבר הכלכלי לפני שנתיים, לא פוטר אף עובד במגזר הציבורי המנופח. מי שפוטרו היו מאות אלפי יוונים במגזר הפרטי שהכנסותיו נפגעו. זה גרם להמשך הירידה בגביית מסים, להתרחבות הגירעון בתקציב, לגידול בחוב הציבורי ולהעמקת המשבר והמיתון. אבל היוונים רוצים להמשיך לחגוג.

בצרפת מעידה הבחירה בהולנד על אותה רוח מסוכנת. להולנד, איש שמאל ותיק, יש סדר יום סוציאליסטי למופת. הוא בעד הגדלת הוצאות הממשלה, בעד הורדת גיל הפרישה לפנסיה בחזרה ל-60, בעד קבלת עוד 60 אלף איש לשירות הציבורי, בעד הטלת מס מיוחד על "הכנסות גבוהות", בעד העלאת מס החברות, בעד הקפאת מחיר הדלק, בעד סבסוד המים, החשמל והגז ל"חלשים", ובעד בנייה ממשלתית מסובסדת בקנה מידה גדול. הוא האיש הכי טוב בעולם, אך כל העולם רועד מפחד שמא יבצע את מה שהבטיח.

אם זה יקרה, צרפת תידרדר במהירות למצבה של יוון. אבל משום שהיא כל כך גדולה ומשמעותית, קריסתה תיצור אפקט דומינו באיטליה, בספרד ובפורטוגל, ואז כל אירופה תיקלע למשבר. בנקים ייפלו, בורסות יצנחו, תשואות האג"ח ימריאו אל על וכל גוש היורו יעמוד בסכנת פירוק.

האמת היא שלא מדובר רק ביוון ובצרפת. לכל אורכה ורוחבה של אירופה, בספרד, באנגליה ובאיטליה, יוצאים מפגינים לרחובות במחאה על צעדי הצמצום והצנע. הם לא רוצים שייגעו להם בשום הטבה ובשום זכות. הם לא מוכנים לקיצוצים בתקציב ולא להעלאת מסים. הם רוצים להמשיך בחיים הטובים, ולעזאזל כל איומי הכלכלנים.

החלק העצוב בסיפור הוא שאנחנו תלויים בהם. היצוא הישראלי תלוי באירופה, הצמיחה והתעסוקה תלויות בגוש היורו. אם הוא יתפרק, הרסיסים יעופו ויפגעו בנו.

לכן אין די בזה שאנחנו נבין שצריך לקצץ גם אצלנו. אנחנו גם צריכים להתפלל שמנהיגי יוון וצרפת ישכחו את כל מה שהבטיחו ערב הבחירות, ויבצעו את תוכניות הקיצוץ הקשות. לטובתם ולטובתנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו