בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל תירא עבדי יוסף

13תגובות

שלא כבעת בחירתו של האפיפיור, לא עמדו במהלך בחירתו של מבקר המדינה המוני מאמינים ברחבת הכנסת. גם לא היתה ארובה שפלטה עשן לבן כשנבחר מבקר המדינה התשיעי של ישראל יוסף שפירא, אחרי שלושה סיבובי הצבעה מתוחים, מה שמוכיח שהוא לא היה בעדיפות ראשונה, עד שראש הממשלה תמך בו בסיבוב השלישי.

בניגוד לאפיפיור שהוא בחירה לחיים, המבקר נבחר לשבע שנים, אך זה מספיק זמן כדי להמשיך ואף להעמיק את המאבק נגד כוחות הרשע, המבקשים לצמצם את סמכותו ולמנות מבקר שלא יהיה עצמאי ותקיף מדי.

יוסף שפירא נראה איש רגוע, נעים הליכות, עם משקפיים המחליקים על קצה אפו וזקנקן מטופח. הוא לא נראה אדם מלא מעצמו ורודף פרסומת. אך גם כשלינדנשטראוס נבחר, הוא לא נראה כגברא רבא או כסופרמן מהסרטים. איש לא חלם שיטיל חיתתו על המערכת הפוליטית. באמריקה, שבה שופטים מתמנים על ידי המערכת הפוליטית, יש פתגם האומר "המקום שבו אתה יושב, הוא המקום שבו אתה עומד". העובדה שבקוריקולום ויטה של שפירא יש תואר שני בקרימינולוגיה מקנה לו מראש יתרון על האיש שהוא בא למלא את מקומו. מדינה שבה קרימינלים מעורים בפוליטיקה היא יעד התחלתי טוב למבקר החדש.

דרך ארוכה עברה המדינה מאז לוי אשכול, גזבר הסוכנות, שר האוצר וראש הממשלה, שמעד בהתבטאות שהיתה בה משום הבנה לשחיתות באמירתו המפורסמת "לא תחסום שור בדישו". "פסיקתו" של אשכול באה בעקבות ביקורת קטלנית של מבקר הסוכנות בשנות ה-50, ד"ר אמיל שמורק, שהנהלת הסוכנות ביקשה לגנוז את פרסומה בתירוץ שאין להעכיר את האווירה ערב כינוס הקונגרס הציוני ה-23. אך "מעריב" אז חשף את הדו"ח בכותרת ראשית.

פסוקו של אשכול התייחס לאיסור למנוע מהשור לאכול מהתבואה בעת שהוא דש אותה. לימים הסביר אשכול, שהוא עצמו קיבל בתום כל יום עבודה בפרדס שקית עם חמישה תפוזים מבעל הפרדס. "דרושה ביקורת קפדנית, אך גם גישה אנושית וג'נטלמנית", דברי אשכול. לפי הגדרה זו המדינה מלאה כיום ב"ג'נטלמנים" העוזרים זה לזה במה שנוגע לנכסי המדינה וכספיה.

למבקר המדינה סמכויות אדירות בחוק יסוד: מבקר המדינה. ביקורת על המשק, ההכנסות, ההתחייבויות, המינהל של המדינה, של משרדי הממשלה, תאגידיה, הרשויות המקומיות; הוא גם בוחן את חוקיות פעולות הממשל, טוהר המידות, חששות למעשים פליליים שהתגלו תוך כדי הביקורת, ועל המבוקרים לציית לדרישותיו.

לא רק סמכויותיו אלא האופן שבו הוא מרחיב ומעמיק אותן - הם שקובעים את הצלחתו של המבקר והחשש ממנו. האופן שבו שפירא יפרש את החוק ואת סמכויותיו הוא בעצם האתגר הראשון שיעמוד לפניו. לא רק בנושאי שחיתות אלא בכל הנוגע לאיכות ויעילות הגופים הממלכתיים. למשל, יעילות המשטרה לא רק במלחמה נגד הפשע המאורגן, אלא בהגנת אזרחי המדינה מפני פשיעה חסרת תקדים; לדוגמה, הקלות הבלתי נסבלת שבה הפשיעה פושה בקרב בני הנועד כאשר גיל הזהב חסר האונים.

התחושה היא שהשירות הציבורי בתחומים שונים הוא גם לא יעיל וגם מושחת: החקיקה אד הוק הפושה בכנסת - ניסיונם של גורמים בכנסת לתפור חוקים "לפי מידה" נגד מה שהם מכנים "כנופיית שלטון החוק". מינויו של יהודה וינשטיין כיועץ משפטי שאינו יעיל, מינויו של נשיא בית המשפט העליון, שלמזלה של המדינה עשה עד כה ההיפך ממה שציפו ממנו.

סלי מרידור, שכיהן כשגריר בארה"ב, אמר לא מכבר שכמה מהביטויים שהושמעו והחוקים שהתקבלו פה שוחקים את התמיכה בישראל אצל מי שעד כה ראו בה מדינה בעלת ערכים. עצם הדיבורים על "כנופיית שלטון החוק" מראה עם מה ועם מי יש לנו עסק.

להיכנס לנעליו של לינדנשטראוס לא יהיה פשוט. אך אם שפירא יודע עם מי ועם מה יש לו עסק, לא נותר אלא לאחל לו: אל תירא עבדי יוסף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו