בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית נבחרים ללא נבחרים

66תגובות

אזובי קדימה מתלוננים על הקיר: הוא לא מתייעץ אתנו, גם לא מעדכן. וכל משתין בקיר מתרעם שמשתינים עליו. רק עזות הסנטר ושפתיה המרירות של דליה איציק ממתיקות רמז: היא ידעה משהו.

ואין להם להלין אלא על עצמם: מראש הסכימו לחנות בכנסת ולצאת ממכונית ריקה. אריאל שרון אסף אותם אחד-אחת כביצים עזובות, וגם מי שבקע והיה לאפרוח - מעולם לא בחל בגרגיר החסדים. להם, משלהם, אין כלום, ולו רצו על כרעיהם הדקיקות לא היו מגיעים.

קשה להיבחר לכנסת בזכות. כ-70 אלף אזרחים צריכים לקום בבוקר, נחושים בהחלטתם להצביע בעד פלוני. ובבחירות הבאות, כשיגביהו את אחוז החסימה, יעלה מספרם ל-100 אלף, וכל מושב יהיה שקול כנגד 30 אלף פתקים. ומי מהמתלוננים שווה 30? לא רק בקדימה; גם במפלגות אחרות מצטופפים שליחים בלי שולחים, נבחרים ללא בוחרים. אמנם ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אך זאת דמוקרטיה מודרכת: משקיפים מחו"ל לא יאשרו בחירות, כשמועמדים רבים כל כך הם במינוי אישי, מטעם. ומשום שלא נבחרו מעודם על ידי ציבור, אין להם שום מחויבות כלפיו. גם מיון המועמדים עובר תהליך של ריכוזיות והפרטה.

לקחת עט ונייר ולעשות חשבון: חברי הכנסת של ישראל ביתנו הם מריונטות בתיאטרון של אביגדור, ואין נציגות בלי נאמנות למנהיג. ח"כי ש"ס מלחכים את פנכתו של השליט-שליט"א, ואוי לסורר שלא ילחך כשור. ח"כי עצמאות ויתרו מזמן על עצמאותם, פה אחד ייתנו קולם בסרנדות ליושב ראש. וכך בבית היהודי, באיחוד הלאומי, ביהדות התורה - מפלגה-מפלגה וחכמים של מה נשתנה, שמעלים בקודש ומורידים.

זאת התמונה הקבוצתית של הכנסת הנוכחית - 44 נבחרים-לא-נבחרים, שצוח"כים כל הדרך לבנק הקולות, נהנים מריבית בלי קרן. תמונת הכנסת הבאה תהיה מעוותת וגרועה יותר; יש עתיד.

לפיד ראה ממתחריו, והחליט לעשות כמוהם; גם יאיר באדמו"רים. על פיו יושקו ויישקו מועמדיו - מהמאפרת האישית ועד לרואה החשבון. וכשמתחילים לנשק על-פה, לעולם אין לדעת היכן הנשיקות עוצרות. המנהיג-הבלתי-מודח הוא לבדו יקבע אם מצטרפים לקואליציה, ומי האטד שיימשח עלינו שר. ובקדימה הגוועת שוקלים את ביטול הפריימריס וחזרה לוועדה המסדרת, שתמיד נוחה למסתדרים. כך תהפוך הכנסת החדשה לכנסת חדשנית, שבה רוב מיוחס ויחסני למתעלקים. וכל קול-אדוניו - לקול ייחשב וייספר.

רק הליכוד והעבודה עדיין מאמינות בקלפיות. אלא שהיום כבר ידוע שמדובר בארגזים שרוגזים בדרך. קבלני קולות - מתנחלים ודרוזים ברובם - משכנעים ביום ומשנעים בלילה.

מעולם לא הצלחתי להבין מדוע יסכימו אנשים רציניים כביכול לחסות בצלם של אנשים אחרים, שצל אין להם. מתן וילנאי הוא דוגמה בלבד: מדוע יעמוד שר ואלוף בשורת החנפים, כאילו היה אורית נוקד. "אני יודע להריח את הזיעה של אהוד", אמר בשבוע שעבר, ומי יודע מה עוד הוא מריח אצל פטרונו. אמרו על מתן שהוא בורח לסין. שטויות; לא איש כמוהו יברח, אלא מהריח ומעצמו.

יו"ר הכנסת קרא לא מזמן "להחליף את הח"כים ולבחור במתאימים יותר". איך נבחר, לפי עצתו, אם מקדימים ובוחרים בשבילנו. אז עוד לפני שמשנים את שיטת הממשל, אולי כדאי קודם לדאוג, שיהיו כאן בחירות אמיתיות ולא מדומות, והנבחרים - בשר ודם ולא קש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו